לכאורה, מדובר במהלך ממוקד, שפוגע ביצרנים ובחברות שפועלים מעבר לקו הירוק ולא ביצוא הישראלי כולו. אלא שהצטרפותן של 11 מדינות ביום אחד משנה את התמונה. החשש הוא לא רק מהיקף הסחורות שלא יוכלו להיכנס למדינות האלה, אלא מהאפשרות שמדינות נוספות יצטרפו, שהמגבלות יתרחבו ושמה שמתחיל היום כאיסור על מוצרי ההתנחלויות יהפוך לבעיה רחבה הרבה יותר עבור היצוא הישראלי.
"הייצוא הישראלי לכל העולם בשנת 2025 עמד על 31 מיליארד דולר סך הכול", אומר פורר. "לפי הנתונים שלנו סך היצוא מאזורים שאירופה תאסור ליבא אליה, עמד על מאתיים חמישים מיליון דולר בלבד. כך שלמעשה מדובר בסכום מאוד קטן, פחות מאחוז מסך היצוא הכללי, אבל הוא משמעותי. למעשה, מדובר בעסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים משפחות שלמות שפרנסתם עלולה להיפגע. לכן אנחנו מפעילים את הנספחים הכלכליים שלנו שפזורים בעולם ופועלים כל העת לפתוח שווקים חדשים".
פורר מסביר כי למרות היקף היצוא הגדול לאירופה, ישנם שווקים חלופיים שאליהם ניתן להפנות את הסחורות. "בגלל שמדובר ביעד הקרוב והנגיש ביותר, אבל יש בו משטרים שעוינים את ישראל. לעומת זאת, בדרום אמריקה למשל, ארגנטינה, צ'ילה וקולומביה, יש משטרים שפעם היו ביקורתיים כלפי ישראל, והיום הם אוהבים אותנו מאוד. יש גם את אסיה, שאינה מוטה פוליטית נגד ישראל, ואת הודו, שבה יש משטר ידידותי במיוחד, ואנחנו מכוונים ליצא לשווקים האלה".