משרד החקלאות צפוי להשקיע בפרויקט כ-24 מיליון שקל. המטרה היא לפתח בתוך כחמש שנים יכולת שתאפשר להתקדם לייצור מסחרי, ובטווח של כעשור להניח תשתית לתעשייה ישראלית שתוכל לספק דגיגי טונה לחוות בארץ ולשווקים בעולם.
הפרויקט נועד להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים בגידול מסחרי של טונה - אספקה סדירה של דגיגים איכותיים. כיום נשען גידול הטונה בעולם במידה רבה על לכידה וגידול של דגים שמקורם בטבע.
ארבעה מיכלים - ואכלוס בתוך כשנתיים
במסגרת הפרויקט יוקמו ארבעה מיכלים יבשתיים, שבהם יאוכלסו דגי טונה ויאוקלמו כלהקות רבייה. לצד המיכלים יוקמו מערכות לטיפול במים ולשימוש חוזר בהם, וכן מערך שיאפשר לגדל את הדגיגים משלב הבקיעה ועד שיהיו מוכנים להעברה לחוות.
אכלוס המתקן צפוי להתחיל בתוך כשנתיים. לאחר מכן יתמקד המחקר בפיתוח שיטות לרבייה מבוקרת ובשיפור שיעורי השרידות של הדגיגים. לפי הערכות משרד החקלאות, בתוך כחמש שנים ניתן יהיה להשלים חלק משמעותי מפערי המחקר והפיתוח ולהתקדם לעבר ייצור מסחרי. בטווח של כעשור עשוי המיזם להוות בסיס לתעשייה ישראלית עתירת ידע שתייצר דגיגים הן עבור חוות מקומיות והן לייצוא.
במשרד משווים את הדגיגים לזרעים ולשתילים בחקלאות היבשתית - מוצר שעליו נשענת שרשרת הגידול כולה ושבתוכו מרוכזים ידע גנטי, מחקר וטכנולוגיות גידול.
חצי קילו ב-18 חודשים מול 5 קילו בשנה
הבחירה בטונה אינה מקרית. במשרד החקלאות מסבירים כי מדובר בדג בעל ערך כלכלי גבוה וקצב גדילה מהיר, לצד אתגר מדעי משמעותי הכרוך בביותו.
לשם השוואה, דג דניס מגיע בדרך כלל למשקל של כחצי קילוגרם בתוך כ-18 חודשים. טונה, בתנאים מתאימים, עשויה להגיע למשקל של כחמישה קילוגרמים בתוך שנה.
במשרד מעריכים כי קצב הגדילה והערך הכלכלי של הטונה עשויים לשפר את הכדאיות של חוות דגים בישראל ולחזק את יכולתן להתחרות במדינות השכנות.
שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, אמר כי הגדלת הייצור המקומי של חלבון מן הים היא חלק מחיזוק ביטחון המזון בישראל. "היתרון העצום שיש לדגי הטונה ברור לכל. מדובר במקור עתיר חלבון ולכן ההשקעה המחקרית ובהמשך המסחרית בו ברורה לכל בר דעת", אמר.
התרעות פיקוד העורף