דאגה בהתאחדות התעשיינים מהסנקציות שמדינות באירופה, ובראשן בריטניה, מתכוונות להטיל על גופי תעשייה ישראליים הפועלים מעבר לקו הירוק ועל חברות הנמצאות בקשרים עסקיים איתם.
על רקע זה פנה נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי למשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובהם משרדי החוץ, הכלכלה והאוצר, כדי לבחון דרכי סיוע להתמודדות עם הסיטואציה החדשה. היקף היצוא התעשייתי נאמד ב־175 מיליארד שקל, ומרביתו בתחום ההייטק.
חלקו של היצוא בקרב חברות הפעילות מעבר לקו הירוק עומד על 5% מסך היצוא, כלומר מסתכם בכ־9 מיליארד שקל. מדובר בין השאר במפעלי פלסטיקה, עיבוד שבבי, מזון ועוד. מפעלים אלה מעסיקים כ־18 אלף עובדים פלסטינים ביהודה ובשומרון, שעלולים להיפגע בעקיפין מהסנקציות.
ענף מהותי נוסף הוא התוצרת החקלאית, כמו ירקות ותמרים, הנחשבת למבוקשת במיוחד בשווקים של אירופה. בעבר ניסו החקלאים בשטחים להימנע מחשיפת מקור התוצרת באמצעות שיווק דרך צדדים שלישיים, אולם קיים חשש שהסנקציות יפגעו לא רק בחברות התעשייתיות הפועלות מעבר לקו הירוק, אלא גם בגופים המקיימים עימן קשרים עסקיים. מדובר בין השאר במוסדות פיננסיים, ובראשם בנקים וחברות ביטוח.
בבנק ישראל לא התקיימה בשלב זה ישיבה הנוגעת להשלכות החרם על המערכת הפיננסית. לדברי נשיא התאחדות התעשיינים, "הסנקציות הכלכליות לא התחילו היום, אלא לפני זמן רב, אבל כעת מדובר בעליית מדרגה. אנחנו בקשר שוטף עם משרדי הממשלה השונים, אולם בשלב זה לא ננקטה שום פעילות, למעט צעדים מדיניים של משרד החוץ".
בתשובה לשאלה מה הפתרונות שעומדים על הפרק, הבהיר נובוגרוצקי: "חייבים לפעול בכמה אפיקים, ובראש ובראשונה להרחיק את הנושא הכלכלי מהמדיני ולא לערבב בין הדברים. המדינה חייבת להקל על רגולציה ועל חסמים שונים המקשים על היצוא. יש דרכים נוספות לסייע לחברות הישראליות למכור באירופה - גם למדינות המחרימות את ישראל. חיזוק התעשייה יאפשר לנו להיות תחרותיים בחו"ל, ואז לאירופים יהיה קשה מאוד להתעלם מאיתנו.
"אני לא רואה איך צרכן אנגלי מפסיק להשתמש בווייז, במכונות למכשור רפואי או בלפטופ, שמקורם ביצוא עקיף מהשטחים. חייבים לפעול בהקדם האפשרי, לפני שצעדי החרם יתפסו תאוצה".
התרעות פיקוד העורף