שעתיים טיסה מישראל: גן העדן שבו תשלמו עשירית מחיר על הכל | יהודה שרוני

מדוע האופוזיציה אינה מאתגרת את הממשלה במינוי מבקר המדינה, איך נסיעה במונית בבטומי עולה עשירית מבישראל - ולמה בכל זאת יש סיבה לאופטימיות לקראת תשפ"ז

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
עקבו אחרינו
בטומי, גיאורגיה
בטומי, גיאורגיה | צילום: שאטרסטוק
11
גלריה
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ | צילום: רויטרס

נתניהו, כהרגלו, ניסה להחניף לו באמצעות משהו הקרוב לליבו: קבלת פרס ישראל לשנת תשפ"ו בקטגוריה של תרומה ייחודית לעם היהודי. למרבה הבושה טראמפ לא הגיע לטקס שהתקיים בה' באייר ולא טרח לשלוח ברכה. בואו נראה את נתניהו מסדר לו את פרס נובל לשלום, ואז נדבר.

ב-7 באוקטובר קרסה סופית קונספציה מסוכנת הרבה יותר עבור ישראל, שלפיה "חמאס הוא נכס". בימים אלה מנסה ראש הממשלה לשחק לנו במוח ולשכתב את ההיסטוריה, ובאמצעות תקשורת רעילה שבשליטתו - לטעון ההפך.

במקביל הוא מנסה למכור לנו שהתקיפה באיראן שינתה את פני המזרח התיכון, סכנת הגרעין האיראני התרחקה, ועובדה שהאיראנים לא יורים עלינו. באמת תודה. ההישגים שהוא מונה גם כוללים את חיסול מנהיגי חמאס, חיזבאללה ואיראן. יופי. בפועל קיבלנו במקומם הנהגה קיצונית ונקמנית יותר.

איילת שקד
איילת שקד | צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

המציאות בשטח הוכיחה ההפך. על פי נתוני הלמ"ס, מחירי הדיור ירדו מערב ראש השנה תשפ"ו ב-1.5% בממוצע וב-2% בנוגע למחירי דירות חדשות. הנגיד מאיץ בקבלנים להוריד מחירים, ויש המצפים להמשך הירידות על רקע אי-הוודאות. היות שהמחירים עדיין גבוהים, הקונים יושבים על הגדר, ומחירי השכירות (במיוחד לשוכרים חדשים) טיפסו בשנה האחרונה ב-4.8%.

אלא שהנתונים בשטח סתרו את הקונספציה. מדד ת"א 35, מדד הדגל של המניות המובילות, עלה מראש השנה האחרון ועד תחילת השבוע ב-41%. זה קורה בשנה שבה נחת על ישראל מטח טילים בליסטיים, מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לארץ, ותושבי המדינה הסתגרו בממ"דים.

פרופסור אמיר ירון
פרופסור אמיר ירון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אז במקום סיפורי הבדיות, ההפחדות והנדסת התודעה (במיוחד מצד ביבי) שינסו לעשות לנו ביתר שאת עד לבחירות, מוטב שיטיחו בפנינו את האמת, גם אם היא כואבת. שנת תשפ"ז תהיה קשה הרבה יותר לאזרח - וכולנו נרגיש את זה בכיס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

איך אמר הנגיד? אין ארוחות חינם. התשלום יהיה גבוה לא רק עבור ארוחה רגילה, אלא גם עבור מנת שווארמה או סביח. הנגיד ממליץ שהמיסים יעלו, וכך יקרה. אין לפסול אפשרות של העלאת המע"מ, או ביטול פטורים נקודתיים. כמו כן, סביר שהמס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים יוחזר.

מחדל מינוי המבקר

מיכאל ראבילו
מיכאל ראבילו | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

עד כאן הכל הגיוני. עמדת נתניהו מובנת פוליטית, אף שאינה חוקית. מה שלא ברור הוא מדוע הוא אינו מחליף דיסקט. לו אני נתניהו, הייתי מעלה מחדש להצבעה דווקא את מינויו של איש מעברת מחנה דוד יוסף אלרון. זה היה מוכיח שראש הממשלה רציני לחלוטין בהצהרותיו על איחוי המדינה וקידום הפריפריה, ומפריך בכך את התיאוריות ההזויות של איש ההגמוניה אבישי בן חיים. הרי ממילא בעוד שנייה הוא עלול להיפרד מאיתנו, אז מדוע לא יעשה משהו שיזכיר אותו לחיוב במעשה טוב אחד?

אירוע חשיפת רשימת ''ישראל ביתנו'' לכנסת בראשות אביגדור ליברמן
אירוע חשיפת רשימת ''ישראל ביתנו'' לכנסת בראשות אביגדור ליברמן | צילום: אבשלום ששוני

נניח שדובר היה במקרה הפוך, ונתניהו היה באופוזיציה. הוא היה הופך את סוגיית מינוי המבקר כמוצא שלל רב, ומכפיש את יריביו בנושא כל כך רגיש חודש לפני הבחירות. הרי על דברים פעוטי ערך מזה, כמו פרשת הרוגלות, הפך עולם ומלואו.

ייתכן שמדובר בקונספירציה, אבל אין לי שום הסבר לרפיון האופוזיציה בנושא, אף שמדובר באפשרות מורכבת משפטית. הליך מינוי המבקר הוא עדיין נושא פתוח העומד בפני בג"ץ, כשבהליך הבחירה היו שני מועמדים, שבחירתו של אחד מהם נפסלה.

מכיוון שהקואליציה סירבה עד היום להעלות מחדש את נושא הבחירה, הדבר המתבקש ביותר הוא שהמועמד שבסיבוב הבחירה הראשון זכה למספר הקולות הגבוה ביותר (60) ייבחר בסופו של דבר. בינתיים נוצר מצב חסר תקדים שבו כבר חודשיים וחצי המדינה מתנהלת בלי מבקר, וכל נושאי הביקורת ותלונות הציבור נותרו ללא מענה. המצב מאוד נוח לקואליציה, אבל מתברר שגם לאופוזיציה. והנה סוף-סוף יש נושא אחד שהאופוזיציה והקואליציה מסכימות לגביו.

כוחה של תחרות

את סוף השבוע האחרון ביליתי בבטוּמי שעל גדות הים השחור. הדבר המיידי הבולט לעין הוא פערי המחירים שבין אחת הערים היפות בגיאורגיה לאלה של ישראל. למשל ארוחה במסעדה, כולל חצ'פורי, חינקלי וצ'ורצ'חלה, תעלה מחצית מהמחיר של מסעדה אצלנו.

אבל בחרתי להתמקד בעלויות התחבורה הציבורית, או ליתר דיוק במחירי המוניות - וכאן חטפתי שוק מפערי המחירים. נסיעה ממוצעת במונית מזדמנת ברחבי העיר עולה כ-10 לארי (המטבע הגיאורגי), שהם שווי ערך ל-11.5 שקלים - רבע ממחיר נסיעה ממוצע במונית בתל אביב.

זה הסבר לא מספק. ההסבר שלי לפערי המחיר נעוץ בשלוש מילים: בישראל אין תחרות. בבטומי מופעלת אפליקציית מוניות בשם BOLT, שבאופן לא מקרי דומה בשמה לחברת המשלוחים וולט. האפליקציה מאפשרת הזמנה מכל מקום לכל מקום, בדומה ל-Gett או אובר, כמקובל בעולם.

בולט הוא שירות מוניות ומשלוחי מזון שהחל לפעול באסטוניה ופעיל בעשרות מדינות באירופה בערים, כמו לונדון, וינה ועוד. השירות יעיל (זמן ההגעה למונית 1-2 דקות), איכותי ואדיב. מה שהכי חשוב הוא שמדובר בשירות זול להחריד גם בהשוואה למחיר מונית מזדמנת.

אפליקציית BOLT מציעה ארבע רמות מחירים: שירות בסיסי, שהוא גם הזול ביותר (לארבעה נוסעים), שירות ממוצע, שירות פרימיום ושירות XL, המיועד בדרך כלל למשפחות עם שישה נוסעים, שהוא גם היקר ביותר במחיר.

עלות השירות לנסיעה בבטומי דרך שימוש באפליקציה אינה עולה על 5 לארי, שהם בערך 6 שקלים. מדובר במחצית מהמחיר לנסיעה במונית רגילה בבטומי, שכזכור גם היא זולה. הנסיעה ממרכז העיר לשדה התעופה עולה 13 לארי, שזה 15 שקלים - כמחצית ממחיר מנת פלאפל.

כשנסעתי מהבית ברמת גן לנתב"ג (בערך אותו המרחק), נאלצתי להיפרד מ-150 שקל - מחיר הגבוה פי עשרה מזה שבבטומי. ניתן לספק מיליון הסברים לפערי המחירים המטורפים, אבל כאמור ההסבר העיקרי הוא היעדר התחרות. בישראל אין תחרות על שירות המוניות. לנוסע אין חלופות, הוא מובן מאליו ושבוי במחירי הגזל.

נכון שכניסתן של חברות זרות לישראל, כמו BOLT, אובר ואחרות תפגע בציבור נהגי המוניות בישראל. הם שילמו מאות אלפי שקלים על המספר, ועלויות התפעול והדלק גבוהות - וצריך לפצות אותם. אבל מי יפצה את הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל?

מירי רגב
מירי רגב | צילום: Avshalom Sassoni/Flash90

בספטמבר 2025, בדיוק לפני שנה, הבטיחה רגב שתאפשר את כניסת אובר לישראל כדי לפתוח את השוק לתחרות. היא הודיעה על הקמת צוות לבחינת הנושא, אבל חלפה שנה ושום דבר לא השתנה. אובר עדיין לא הגישה בקשה רשמית לכניסה לישראל.

כל עוד התקנות אינן משתנות, המצב מנוצל בידי "חאפרים" מהמגזר החרדי שאין להם אלוהים. הם מספקים שירותי הסעות בערים חרדיות במחירים מוזלים בהרבה, תוך התעלמות מהכללים, ללא ביטוח ותוך עצימת עיניים של רגב.

שר תחבורה בישראל הוא תפקיד רב-עוצמה, שיכול לסייע בהורדת יוקר המחיה. כדי שניתן יהיה להפעיל בישראל שירות הסעות פרטי כמקובל במקומות באירופה, יש צורך בשרת תחבורה שעובדת למען האזרחים ולא למען המתפקדים וחברי המרכז.

ישראל כ''ץ
ישראל כ''ץ | צילום: אבשלום ששוני

גן העדן של עלויות המחיה - שם תשלמו עשירית מהמחיר - נמצא בבטומי, בסך הכל במרחק שעתיים טיסה מנתב"ג.

סיום שנה אופטימי

את הטור לסיום תשפ"ו בחרתי לסיים בנימה אופטימית, ובמקום להתמקד במחדלים השוטפים במדינה ועד כמה רע, אתאר את הצד הטוב של המדינה. ותתפלאו לשמוע כמה אנשים טובים ישנם.

בשנה האחרונה התברר לי שמה שהממשלה לא עושה בתחום תקציבי החינוך, הרווחה, המדע והתרבות - עושים שורה של ארגונים עסקיים ציבוריים, וגם אנשים פרטיים שרובכם אפילו לא שמעתם עליהם.

מבחינתנו זה מובן מאליו, אבל זה ממש לא כך. דווקא בימים קשים ומורכבים שבהם המדינה זקוקה לכל סיוע אפשרי, האנשים הטובים הללו זקוקים לזריקת עידוד. אלא שביבי מעדיף לעשות סרטוני בחירות עם איש האגרוף התאילנדי אהבת השם גורדון או עם איזה ספורטאי מצטיין.

וזה כבר רגיל אצל ראש הממשלה. משיח גם לא מטלפן. להפך: במהלך השנה האחרונה עמדו על הפרק בוועדת הכספים הצעות של המפלגות החרדיות לפגוע במעמד המס של עמותות כמו אחים לנשק, שאינן באות בטוב לממשלה, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

אבל ממילא רבים מהתורמים מעדיפים להישאר בצל ולא להיות חשופים לשופרות הרעל. הם תורמים לא כדי לגזור קופון מפוליטיקאי או ממפלגה כזאת או אחרת, אלא כי זה הדנ"א שלהם. יש מקרים שבהם מדובר בעניין של חינוך המתגבש בשנים ארוכות של מסורת משפחתית.

לב לבייב
לב לבייב | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

וזאת "מחלה טובה" שעוברת בירושה. איש העסקים אודי אנג'ל, שהיה נשוי לליאורה עופר (בתו של יולי עופר), יזם את פרויקט "מחשב לכל ילד" ותורם מכספו הפרטי (באמצעות חברת עופר ספנות) עשרות מיליוני שקלים בשנה. הפרויקט מנוהל כיום על ידי יוסי רוזן, מקורבו של אנג'ל.

בימים שבהם מערכות הבריאות קורסות, הן סומכות על רצונם הטוב של אוהבי המדינה. איתן ורטהיימר תרם להקמת מגדל אשפוז בבית החולים רמב"ם וליעדים נוספים. משפחת אריסון תרמה 30 מיליון דולר להקמת מגדל אשפוז באיכילוב, שם אושפז אב המשפחה. איש העסקים חיים כצמן תרם 25 מיליון להקמת בית חולים אונקולוגי בעפולה לזכר אשתו.

ישי דוידי
ישי דוידי | צילום: יונתן בלום

חלק מהתרומות מגיעות מגופי ציבור כמו המערכת הבנקאית. במתווה הסיוע ללקוחות של בנק ישראל, שנועד להפחית את הלחץ הפוליטי, הוזרמו הטבות בכ-3 מיליארד שקל. גוף תרומות מרכזי הוא מפעל הפיס, המקציב לקהילה דרך הרשויות המקומיות.

מי חסרים לי ברשימה? חברות הביטוח אינן עושות מספיק לקהילה (למעט פה ושם הפניקס). רווחיהן למחצית הראשונה של 2026 מתחילים לדגדג את הרווחים במערכת הבנקאית, אבל הן עובדות רק למען בעלי המניות.

גם לא שמעתי על מי ממתעשרי ההייטק שעושה משמעותית מספיק למען הקהילה, ואולי אני טועה. סקטור נוסף שראוי שיפתח את הנדבנות הוא חברות האנרגיה. יצחק תשובה, שהוביל בעבר בתחום ואפילו הבטיח לחבר את הים התיכון לים המלח, צלל מתחת למים.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
מירי רגב
/
לב לבייב
/
גיאורגיה
/
דונלד טראמפ
/
סמי עופר
/
פרופ' אמיר ירון
/
7 באוקטובר
/
בטומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף