עוד הוסיף: "ההוצאות בגילאי 20, 30 ו-40 לפעמים יותר קשיחות מאשר בגילים מאוחרים, כך שאנשים מעדיפים להשקיע את הכסף בהוצאה שוטפת מאשר לחסוך ליום סגריר". לדברי בלומברג, "זה מנסה לייצר מראית עין, במקביל לגזירות אחרות שהממשלה מתכננת, של הגדלת הנטו. כי אותם 5-6 אחוזים יגדיל ואת הנטו של העובד באותם שנים, אבל יקטינו את הקצבה בצורה דרמטית. אני מזכיר לפרופ' אבי שמחון, שאני כלכלן פחות טוב ממנו, את אפקט הריבית דריבית של הכסף. שקל שאני חוסך בגיל 25 שווה דרמטית בגיל 67 ביחס לשקל שאני חוסך בגיל 40".
"פרופ' שמחון מסתמך על מחקרים שנמצאים בעולם תיאורטי"
בהמשך הסביר: "אם אנחנו רוצים להביא את הקצבאות שלנו ליחס תחלופה הוגן, שאדם יוכל לשמור על רמת השתכרות שלו בגיל 67, הוא צריך להפריש מהיום הראשון. פרופ' שמחון מסתמך על מחקרים שנמצאים בעולם תיאורטי, שבו אדם מתקדם בשכר בצורה ריאלית של אחוז וחצי ריאלי בשנה, ממשיך להפקיד כספים ברצף מגיל 25 עד 65 עם הפסקת אחת לכמה זמן. כמה הפסקות לעבודה היו ב-6 השנים האחרונות? כמה חל"תים?".
"שיעורי ההפרשות שלנו נמצאות סביב ממוצע ה-OECD, אולי קצת מעל הממוצע, אבל נתוני הגמלאים היום בישראל הם ש-20% מכמות הגמלאים מקבלת השלמת הכנסה מביטוח לאומי", הבהיר. "זאת לצד 21% מהגמלאים בישראל שנמצאים מתחת לקו העוני ותוחלת החיים רק הולכת לעלות".
"גם אנחנו וגם המעסיקים לא נרצה שהצעירים של היום יהפכו לנטל על החברה מחר"
בהמשך אמר בלומברג: "אם נהפוך את התשלום לוולונטרי, כמה גמלאים נוספים יצטרכו להסתמך על כספי המדינה?". בהמשך ביקר את המהלך: "בסופו של דבר זה רווח קטן היום, שאנחנו כמדינה הולכים לשלם עליו יותר. זו מראית עין של כלכלת בחירות להגדיל את הנטו, אבל זה כיס ימין לכיס שמאל. בסופו של דבר, ה-6% לבעלי רמות שכר נמוכות, שנוטים למשוך את כספי הפיצויים במעבר בין מעסיקים ונוטים לחסוך פחות, הם אלו שיסתמכו על המדינה בגיל 67".
"צריך לזכור שזו תולדה של הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי, עם צו הרחבה. כלומר שאבי שמחון בא לשנות משהו שהוא תולדה של הסכם שאנחנו צד בו, מן הראוי שלפני שהוא מפריח בלוני ניסוי לתקשורת שיפנה לשותפים להסכם הקיבוצי. גם אנחנו וגם המעסיקים לא נרצה שהצעירים של היום יהפכו לנטל על החברה מחר", אמר לסיום.
התרעות פיקוד העורף