רק בשנת 2025 הסתכמו הוצאות הממשלה בגין המלחמה בכ-89.8 מיליארד שקל. כ-67.8 מיליארד שקל מתוכם נרשמו במשרד הביטחון, 8.8 מיליארד שקל שולמו דרך רשות המסים בגין נזקי מלחמה, וכ-13.2 מיליארד שקל נוספים הופנו להוצאות אזרחיות שונות, ובהן דיור, בריאות, שיקום תשתיות והמשכיות עסקית.
הוצאות מערכת הביטחון נותרו גם ב-2025 ברמה גבוהה במיוחד והסתכמו בכ-166 מיליארד שקל, שהם כ-7.8% מהתוצר. מדובר בירידה מתונה בלבד לעומת 2024, אז הגיעו הוצאות הביטחון לשיא של כ-168 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת 2023 הן עמדו על כ-98 מיליארד שקל בלבד.
עיקר ההוצאה הביטחונית ב-2025 הופנה לרכש ותפעול, שהסתכמו בכ-86 מיליארד שקל - יותר ממחצית מכלל הוצאות מערכת הביטחון. הוצאות השכר הגיעו לכ-36 מיליארד שקל, והוצאות תגמולים והטבות למשרתי מילואים הסתכמו בכ-32 מיליארד שקל, לעומת כ-9 מיליארד שקל בלבד ב-2023.
גם הוצאות השיקום זינקו. התשלומים לנכי צה"ל, למשפחות שכולות ולזכאים נוספים הגיעו ב-2025 לכ-11 מיליארד שקל, לעומת כ-7 מיליארד שקל ב-2023. מתוך הסכום הזה, כ-8.7 מיליארד שקל הופנו לשיקום נכי צה"ל וכ-2.3 מיליארד שקל למשפחות שכולות. לצד העלייה בהוצאות הביטחון, החוב הממשלתי טיפס בסוף 2025 לכ-1.416 טריליון שקל, לעומת כ-1.329 טריליון שקל שנה קודם לכן - עלייה של כ-6.5%.
באוצר מייחסים את עיקר הגידול לצורכי המימון הגבוהים של הממשלה בעקבות המלחמה. במהלך השנה גייסה המדינה חוב ברוטו בהיקף של כ-207 מיליארד שקל.
החשבון שכבר מחכה לשנים הבאות
אחד הסעיפים הבולטים בדוחות חושף את היקף ההתחייבויות שכבר נטלה על עצמה מערכת הביטחון לשנים הקרובות. רק יתרות ההתקשרות שנותרו לתשלום בעסקאות לרכש מטוסי קרב, מסוקים, מטוסי תדלוק וצוללות מסתכמות ביותר מ-67 מיליארד שקל.
הסכום מורכב משורת עסקאות ענק: כ-24.5 מיליארד שקל שנותרו בעסקת F-35 הוותיקה, כ-16.3 מיליארד שקל בעסקת F-15 שנחתמה ב-2024, וכ-8.1 מיליארד שקל בעסקת F-35 נוספת. לכך מצטרפים כ-6.9 מיליארד שקל שנותרו בעסקת שלוש הצוללות מסדרת דקר, כ-6.1 מיליארד שקל ברכש מסוקים וכ-5.3 מיליארד שקל ברכש מטוסי תדלוק.
וזה עדיין לא כל חשבון ההתחמשות. הדוח כולל גם יתרות של כ-7.45 מיליארד שקל בהתקשרויות עם התעשיות הביטחוניות לרכש חימוש ותחמושת יבשתית, וכ-3.3 מיליארד שקל לרכש חימוש ותחמושת אווירית מארה"ב. לצד הרכש המבצעי, מערכת הביטחון מחזיקה גם בהתחייבויות של מיליארדי שקלים לפרויקטי תשתית ארוכי טווח: כ-11.3 מיליארד שקל לקריית המודיעין בנגב, כ-6.2 מיליארד שקל למרכז האספקה האחוד, כ-4.3 מיליארד שקל לקריית התקשוב וכ-4.2 מיליארד שקל לפרויקט "אופק רחב".
חלק מהעסקאות הללו נחתמו עוד לפני 7 באוקטובר - ובהן עסקאות הצוללות, המסוקים ומטוסי התדלוק - ואחרות נוספו או הורחבו לאחר פרוץ המלחמה. כך או כך, החשבון הביטחוני אינו מסתיים עם סיום הלחימה: באוצר מציינים במפורש כי הרכש המשמעותי שכבר בוצע ימשיך לייצר בשנים הבאות גם עלויות תחזוקה והוצאות נוספות.
התרעות פיקוד העורף