הנמל נשאר בחיים - הספנות הישירה לא חזרה
ההתפתחויות האחרונות משנות את הנסיבות שבהן ישראל מתמודדת עם הבעיה. האיום החות'י על באב אל-מנדב נעשה לבעיה אסטרטגית דחופה גם עבור סעודיה, ויורש העצר הסעודי כבר ביקש מארה"ב סיוע צבאי. לישראל ולסעודיה יש כעת אינטרס מדיני-אסטרטגי מקביל סביב אותו נתיב ימי. מבחינת ישראל, המצוקה הסעודית יוצרת הזדמנות שלא הייתה קיימת באותה עוצמה קודם לכן: לנסות לרתום מהלך אזורי סביב באב אל-מנדב גם להחזרת השיט לאילת.
החות'ים כבשו את מוח'א, התקדמו לאורך החוף והשתלטו על פרים, האי היושב בתוך מצר באב אל-מנדב. הם השתלטו גם על איי חניש הגדול והקטן וחיזקו בכך את אחיזתם סביב אחד מצווארי הבקבוק הימיים החשובים בעולם.
התנועה במצר נמשכת, והחות'ים אינם שולטים בשלב זה במעבר באופן שמאפשר להם לעצור את כלל הספנות בו. האחיזה החדשה שלהם משפרת, עם זאת, את יכולתם לעקוב אחר התנועה הימית ולאיים באופן ממוקד על ספינות שהם בוחרים לסמן כמטרות.
באב אל-מנדב הוא מעבר ברוחב של כ-18 מייל בלבד, המחבר בין מפרץ עדן לים האדום ומשם לתעלת סואץ. בתקופות שגרה עובר בו נפט בהיקף השווה לכ-7% מהתפוקה העולמית. האחיזה במוח'א, בד'ובאב, בפרים ובאיי חניש משפרת את יכולתם של החות'ים לעקוב אחר התנועה במצר ולאיים עליה. חברות הספנות והמבטחים מתמחרים את הסיכון הזה בפרמיות הביטוח, ובמקרים מסוימים פשוט מוותרים על ההפלגה כאשר היעד או האונייה נתפסים כמטרה אפשרית.
מבחינת ישראל, הבעיה נמשכת מאז נובמבר 2023, אז החלו החות'ים לתקוף ולאיים על כלי שיט הקשורים לישראל. חברות ספנות גדולות הפסיקו להגיע לאילת במסלול שהיה מקובל קודם לכן. הנמל המשיך לפעול בהיקף מוגבל, אך הפעילות המסחרית שעליה נשען ספגה פגיעה קשה.
ב-2023 נרשמו בנמל אילת 132 פקידות אונייה ונפרקו בו כ-150 אלף כלי רכב. ב-2024 נרשמו בו 16 פקידות אונייה בלבד, ואף מכונית אחת לא נפרקה. הכנסות הנמל, שעמדו ב-2023 על כ-212 מיליון שקל, צנחו בשנה שלאחר מכן בכ-80%.
השנה נמצא פתרון שאפשר להחזיר לאילת חלק מפעילות יבוא הרכב בלי שאוניות הרכב הגדולות עצמן יחזרו לנמל. האוניות מהמזרח הגיעו לעקבה שבירדן, כלי הרכב נפרקו שם והועברו לאילת בכלי שיט קטן יותר. במרץ לבדו נפרקו באילת 5,905 כלי רכב, ובאפריל 3,142 נוספים.
ההסדר דרך עקבה החזיר לנמל פעילות והקל על מצבו, אבל נתיב הספנות הישיר מהמזרח לא חודש. קווי הספנות הבינלאומיים עדיין אינם מגיעים לאילת ישירות כפי שעשו לפני המלחמה. אוניות הרכב הגדולות עוצרות בעקבה, והמטען ממשיך משם לאילת.
בלי פתרון לנתיב השיט
מאז 2023 פעלה ישראל מול הבעיה בכמה מסלולים. צה"ל תקף מטרות חות'יות בתימן, ומערכת הביטחון עוסקת באיום מתימן באופן שוטף. התקיפות הישראליות התמקדו בפגיעה ביכולות החות'יות ובתגובה על תקיפות נגד ישראל. במידע הפומבי אין תוכנית מאושרת שבה החזרת הספנות המסחרית הסדירה לאילת הוגדרה כמטרה בפני עצמה.
המתווה לא יושם. בדיוני הכנסת בתחילת 2026 תואר מצב של "מבוי סתום". לפי נתונים שהציגה הנהלת הנמל, חובותיו הגיעו לכ-30 מיליון שקל והפער החודשי בין ההוצאות להכנסות עמד על כחמישה מיליון שקל. רוב המאמץ הממשלתי הופנה למימון המשך פעילותו של הנמל ולניסיון להחזיר אליו מטענים. מהמידע הפומבי לא עולה כי גורם ממשלתי מסוים קיבל אחריות כוללת על החזרת נתיב הספנות הישיר לאילת.
הנמל ניסה במקביל לקדם פתרונות נוספים. הנהלתו בחנה סיוע אמריקני, פנתה למצרים וניסתה לקדם מנגנונים שיקלו על הגעת ספינות בדרך בטוחה או מסובסדת יותר. אף אחד מהמאמצים האלה לא החזיר עד כה את קווי הספנות הבינלאומיים לפעילות סדירה וישירה באילת.
גם עתידו של הנמל עדיין לא הוכרע. הזיכיון של המפעיל הנוכחי אמור להסתיים ב-2028, והמדינה טרם החליטה סופית כיצד ייראה מודל ההפעלה לאחר מכן. הדיון על זהות המפעיל הבא מתקיים בשעה שהבעיה שקובעת את יכולתו של הנמל לפעול – חזרת האוניות – עדיין לא נפתרה.
יש לכך גם משמעות למעמדו של נמל אילת בתפיסת הביטחון הלאומי. אילת אינו יכול להחליף את אשדוד וחיפה בכל תרחיש. הוא אינו נמל מכולות גדול, והתשתיות שלו מוגבלות. חשיבותו נובעת במידה רבה מהגיאוגרפיה: זהו הנמל המסחרי הישראלי היחיד הפונה לים האדום. אם הפעילות בנמלי הים התיכון תיפגע או תוגבל, שער ימי דרומי פעיל עשוי לספק לישראל נתיב נוסף. כדי שאפשר יהיה להשתמש בו בעת חירום, צריך לשמר גם בשגרה תשתיות, עובדים, ציוד ומערך לוגיסטי מתפקד.
ישראל משלמת בנמל אילת כבר קרוב לשלוש שנים מחיר ישיר של האיום החות'י. ההתקדמות האחרונה של החות'ים הופכת את האיום על נתיבי הים האדום לבעיה דחופה הרבה יותר גם עבור סעודיה.
ברקע נמצאת עובדה שכמעט נעלמה מסדר היום הישראלי: ארגון הנתמך בידי איראן הצליח, ממרחק של כ-2,000 קילומטרים, להביא חברות ספנות בינלאומיות להפסיק לפקוד את אילת באופן סדיר. גם לאחר שורה ארוכה של תקיפות ישראליות בתימן, האוניות לא חזרו. כמעט שלוש שנים אחרי שהספנות הסדירה לאילת שובשה, הממשלה השקיעה כסף ומאמץ בשימור הנמל ובמניעת קריסתו. את הנמל היא הצליחה להשאיר בחיים. את האוניות היא עדיין לא החזירה.
התרעות פיקוד העורף