רוב הישראלים בטוחים שהם יודעים איפה הכסף שלהם מנוהל. כשנכנסים למקום עבודה חדש או פותחים תוכנית חיסכון, ברירת המחדל הטבעית והנפוצה ביותר היא המסלול הכללי. מדובר במסלול שנחשב לאורך השנים כפתרון המאוזן והבטוח – כזה שמתאים לכולם, מעניק תשואה נאה ולא חושף את החוסכים לזעזועים חדים. מעל 90% מהציבור נמצאים במסלולים הללו, לרוב מכוח האינרציה, מבלי שהציצו בדוח שוב במשך שנים.
בעבר, חלוקת הבסיס במסלול הכללי הייתה סולידית באופן מובהק: כ-30% חשיפה למניות וכ-70% באגרות חוב. אלא שבשנים האחרונות, בעקבות ירידות הריבית, השינויים ברגולציה (כמו הרפורמה באג"ח המיועדות) והרצון לייצר תשואות, מפת הדרכים השתנתה. כיום, החשיפה הממוצעת למניות במסלולים הכלליים חצתה את רף ה-50%.
ואם זה לא מספיק, אל התיק שלכם חלחל רכיב משמעותי נוסף: נכסים לא סחירים. השקעות בנדל"ן מסחרי ומשרדים, הלוואות פרטיות וקרנות השקעה. אלו נכסים שלא נסחרים בבורסה ביומיום והערכות השווי שלהם מתעדכנות רק אחת לתקופה. בפועל, החוסך הממוצע שמשוכנע שהוא נמצא במסלול מוגן ורגוע, מוצא את עצמו עם חשיפה מוגברת לסיכונים ולתנודתיות שכלל לא היה מודע לקיומם.
האם זה אומר שצריך לרוץ ולנטוש את המסלול הכללי? לא בהכרח. יש לו יתרונות פסיכולוגיים, במיוחד לחוסכים שמעדיפים "סלט מעורבב" שמטשטש תנודות יומיות בשווקים. אך כפי שהדגיש ירון דייגי בשיחתנו: התיק חייב להיות מותאם למה שמאפשר לכם לישון טוב בלילה, ולא למה שהשכן או הממוצע הארצי עושים.
איך בודקים מה באמת יש לכם מתחת למכסה המנוע? מתי חובה לבצע עדכון מסלולים, ואיך מתאימים את אסטרטגיית ההשקעה לצרכים האישיים של הבית שלכם?
התרעות פיקוד העורף