לדבריו, השאלה החשובה היא מה עשה הלווה לפני שחתם על המיחזור. אם הוא פנה לבנקים מתחרים, קיבל הצעות, השווה ריביות ותמהילים וחזר לבנק שלו עם הצעות טובות יותר - העובדה שנשאר באותו בנק אינה בהכרח בעייתית.
"בתרחיש כזה, הבנק שלא רצה לאבד לקוח טוב שיפר את התנאים והשאיר אותו אצלו", מסביר קורדובה. במקרה כזה, לדבריו, אפשר לראות בהישארות בבנק דווקא תוצאה של תחרות, משום שהלקוח הצליח להשיג מחיר טוב יותר.
"הנחה אינה בהכרח עסקה טובה"
אלא שלדברי קורדובה, לצד האפשרות לתחרות קיים גם תרחיש אחר: לקוחות שמקבלים הצעה משופרת מהבנק שבו הם כבר נמצאים וממהרים לסגור את העסקה בלי לבדוק מה יציעו המתחרים.
"הבנקים מכירים היטב את הלקוח הישראלי ויודעים שמעבר בנק נתפס לעיתים כטרחה", הוא אומר. לדבריו, גם כאשר הבנק מציע שיפור מסוים, אין בכך כדי להבטיח שמדובר בהצעה הטובה ביותר שניתן לקבל.
"הנחה אינה בהכרח עסקה טובה", הוא מסביר. "מוצר שמחירו גבוה ב-20% לא הופך לזול רק מפני שקיבלנו עליו 10% הנחה". במשכנתאות, שבהן פערים בריבית עשויים להצטבר לאורך השנים לסכומים משמעותיים, להבדלים כאלה יכולה להיות משמעות גדולה במיוחד.
החוב של משקי הבית הגיע ל-935 מיליארד שקל
גל המיחזורים מגיע בתקופה שבה היקף החובות של משקי הבית גבוה. לפי נתוני בנק ישראל, יתרת החוב של משקי הבית הגיעה ברבעון השני של 2026 לכ-935 מיליארד שקל, מתוכם כ-675 מיליארד שקל בחוב לדיור.
במקביל, בחודשים יולי ואוגוסט נלקחו משכנתאות חדשות בקצב ממוצע של כ-10 מיליארד שקל בחודש. עבור משפחות רבות, מסביר קורדובה, מיחזור המשכנתא אינו מהלך פיננסי תיאורטי בלבד. הוא עשוי לשמש להפחתת ההוצאה החודשית או לשיפור עלות החוב - אבל כדי לדעת אם המהלך אכן משתלם צריך להסתכל מעבר להחזר החודשי.
ההחזר ירד? לא בטוח שחסכתם
לדברי קורדובה, אחת הטעויות היא לבחון את כדאיות המיחזור רק לפי הירידה בהחזר החודשי. ניתן להפחית את ההחזר באמצעות הארכת תקופת המשכנתא, אך מהלך כזה עלול דווקא להגדיל את הסכום הכולל שישולם לאורך השנים.
לפי בנק ישראל, כ-15% מהמיחזורים שנבדקו כללו הארכת תקופה לצד עלייה בריבית הכוללת החזויה - כלומר, הלווה קיבל הקלה בתזרים החודשי אך במחיר של עלות כוללת גבוהה יותר.
קורדובה ממליץ להשוות בין הצעות על בסיס סכום, תקופה ותמהיל דומים ככל האפשר, ולבחון את סך התשלומים הצפוי ולא רק את הריבית הבולטת בהצעה.
בנוסף, יש להביא בחשבון את העלויות הנלוות למיחזור, ובהן עמלת פירעון מוקדם ככל שקיימת ועלויות שעשויות להיות כרוכות במעבר. לדבריו, ההצעה מהבנק שבו נמצאת המשכנתא צריכה להגיע לסוף תהליך ההשוואה - ולא לעצור אותו בתחילתו. "ההצעה של הבנק שלכם צריכה להיות סוף התהליך, לא תחילתו", אומר קורדובה. "קחו אותה, בדקו מה מציעים המתחרים ורק אז חזרו לבנק הקיים".
לדבריו, אם לאחר השוואה אמיתית הבנק הקיים מציע את התנאים הטובים ביותר, אין סיבה לעבור בנק רק לשם המעבר. לעומת זאת, אם הלקוח נשאר רק משום שהאפשרות הזאת הייתה נוחה יותר, הנתון שלפיו 83% מהמיחזורים נשארים בבנק המקורי עשוי לקבל משמעות אחרת.
"אם נשארנו בו רק מפני שהיה קל יותר, 83% הוא כבר לא נתון שמעיד על נאמנות", מסכם קורדובה. "הוא עלול להעיד על תחרות שלא מיצינו".
התרעות פיקוד העורף