העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, כלומר הריבית שמדינות נדרשות לשלם למשקיעים כדי ללוות מהם כסף, מחזירה לשווקים שאלה בסיסית: כמה צריך להרוויח על השקעה מסוכנת, כשאפשר לקבל תשואה גבוהה יחסית מהמדינה.
בארה"ב תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים הגיעה לכ-5.3%, וברקע נמצאים גירעון תקציבי גבוה, היקפי הנפקות גדלים של משרד האוצר האמריקאי, חששות אינפלציוניים והציפייה שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן. בצרפת התמונה שונה, אך גם היא מטרידה: התשואה ל-10 שנים עלתה לכ-4.9%, על רקע חוב ציבורי גבוה, גירעון מתמשך וקושי פוליטי לקדם קיצוצים.
כדי להבין למה זה חשוב, צריך לחזור לבסיס. אג"ח ממשלתית היא למעשה הלוואה שהמשקיע נותן למדינה. כשהתשואה עליה עולה, המשמעות היא שהמדינה משלמת יותר על החוב שלה, אבל גם שהמשקיע מקבל אלטרנטיבה סולידית יותר להשקעות אחרות. לכן עליית תשואות אינה נשארת רק בשוק האג"ח. היא משפיעה על כל השאלה של מחיר הסיכון: כמה צריך להרוויח על השקעה מסוכנת, אם אפשר לקבל תשואה גבוהה יחסית מהמדינה.
ההשפעה הזאת מגיעה גם לשוק הנדל"ן. משקיע ששוקל לקנות דירה להשקעה צריך להשוות את שכר הדירה שהוא יקבל, אחרי מסים, תחזוקה, מימון וסיכון, לתשואה שהוא יכול לקבל באג"ח. כשהאג"ח הממשלתית נותנת יותר, הדירה להשקעה כבר לא נראית מובנת מאליה. היא עדיין יכולה להיות השקעה טובה, אבל היא צריכה להצדיק יותר כאב ראש וסיכון.
גם שוק המניות מושפע מאותה נקודה. כשהנכס הסולידי יותר מבטיח תשואה לא רעה, המשקיעים שואלים למה לקחת סיכון גדול במניות. מעבר לכך, כשהריבית והתשואות עולות, שווי החברות נבחן מחדש, בעיקר חברות צמיחה שמבטיחות רווחים בעתיד. ככל שמחיר הכסף גבוה יותר, הרווחים העתידיים שווים פחות בהווה. לכן מניות, במיוחד בתחומים כמו טכנולוגיה ושבבים, עשויות להיות תזזיתיות יותר.
"שוק האג"ח פה לא יכול להישאר אדיש"
ומה זה אומר לגבינו? "שוק האג"ח פה לא יכול להישאר אדיש כשהתשואה לעשר שנים בארה"ב מגיעה ל-5.3%", אומרים כלכלני בנק הפועלים. כלומר, גם בישראל העלייה בתשואות בעולם משפיעה על הריביות לטווחים ארוכים ועל המחיר שמשקיעים דורשים תמורת סיכון.
ובכל זאת, ישראל אינה צרפת. בזמן המלחמה אג"ח דולריות של ישראל נסחרו בפער של עד כ-200 נקודות בסיס מעל ממשלת ארה"ב, אך כיום ישראל מגייסת בכ-80 נקודות בסיס מעל ארה"ב. הפער לא נעלם, ישראל עדיין משלמת יותר מארה"ב, אבל פרמיית הסיכון ירדה משמעותית לעומת שיא הלחץ.
ההבדל המרכזי, לפי הבנק, הוא שבישראל הגירעון נתפס כזמני יותר, בעוד שבצרפת מדובר בבעיה כרונית. צרפת מתמודדת עם חוב ציבורי גבוה, גירעון מתמשך והתנגדות פוליטית וציבורית לצעדי צמצום. בישראל, לעומת זאת, יחס החוב-תוצר היה נמוך בהרבה ערב המלחמה, והחיסכון הפנסיוני המקומי סייע לממן את ההנפקות הגדולות בתקופת המלחמה תוך שמירה על מרווחים נמוכים יחסית. לכן ישראל אמנם מתייצבת, אך היא אינה מנותקת מהעולם: הריבית הגבוהה בחו"ל ממשיכה להציב רף חדש לכל השקעה אחרת, מהאג"ח ועד הדירה להשקעה והמניות.
התרעות פיקוד העורף