המחקר, שחיבר חוקר הפיננסים רוג'ר ג'י. איבוטסון, מתבסס על נתונים של כמאה שנה בשוק האמריקאי, בין 1926 ל-2025, לצד נתונים היסטוריים מוקדמים יותר. לפי המחקר, התשואה השנתית הממוצעת על מניות אמריקאיות בתקופה זו עמדה על 10.1%, לעומת 4.9% באג"ח ממשלת ארה"ב.
הנתונים מצביעים על כך שתשואת המניות הייתה דומה יחסית בשני חצאי התקופה שנבדקה. לעומת זאת, שוק האג"ח הציג תמונה שונה: ביצועים נמוכים יחסית עד 1981, ולאחר מכן שיפור משמעותי, בין היתר על רקע ירידת הריביות.
אחת המסקנות המרכזיות במחקר היא שהעליונות של מניות על פני אג"ח אינה מובנת מאליה בכל תקופה היסטורית. החוקרים מציינים כי היו תקופות ארוכות, בעיקר במאה ה-19 ובתקופות של דפלציה, שבהן אג"ח הניבו תשואה גבוהה יותר ממניות.
המחקר מדגיש גם את חשיבות הדיבידנדים. לפי הנתונים, בהשקעה במניות גדולות בארה"ב בין 1926 ל-2025, כ-97% מהתשואה הכוללת נבעו מדיבידנדים ומהשקעתם מחדש. עליית מחירי המניות עצמן תרמה כ-3% בלבד לתשואה הכוללת לאורך התקופה.
נקודה נוספת שעולה מהמחקר היא רמת הריכוזיות הגבוהה בשוק המניות האמריקאי כיום. 25 המניות הגדולות מהוות כיום כ-50% משווי השוק האמריקאי, שיעור שלא נראה מאז שנות ה-30. כאשר מביאים בחשבון גם את העלייה במספר החברות הנסחרות לאורך השנים, הריכוזיות הנוכחית נראית חריגה עוד יותר בפרספקטיבה היסטורית.
"הסתכלות על שוקי ההון לאורך תקופות ארוכות מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הקשר בין זמן, סיכון וריבית דריבית ביצירת עושר" אומר ערן פלג, CFA, אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית, וחבר הוועד המנהל של CFA Society Israel. "עבור אנשי מקצוע בשוק ההון, נתונים היסטוריים של מאות שנים מציעים פרספקטיבה רחבה ומשמעותית מזו שמתאפשרת באמצעות בחינה של מחזור שוק אחד או שניים".
"המחקר גם מזכיר כי לצד פוטנציאל התשואה ארוך הטווח, משקיעים נדרשו לאורך ההיסטוריה להתמודד עם משברים, אינפלציה ותנודתיות – ולכן הבנת התנהגות השווקים לאורך זמן היא מרכיב חשוב בתהליך קבלת החלטות השקעה".