"במשך שנים האסטרטגיה של ישראל לא הייתה לעקוף אלא להיכנס בדלת הראשית", הסביר תחילה פרנקל. "בסופו של דבר אנחנו מדינה מאוד קטנה, אנחנו צריכים להצטיין ולהיות יותר בחזית הידע והמצוינות מהמתחרים שלנו. הדרך היא הדרך הראשית ולא - 'תמצא חרך בקיר ותיכנס דרכו'. פה מדובר על קשרים ארוכי טווח עם שוק ההון, עם שרשראות אספקה, עם ידע ושיתופי פעולה בין לאומיים, ועם מערכת תשלומים שצריכה לבוא לצידם ולתמוך בהם".
לדבריו, "המילה סנקציות כשלעצמה צריכה להרתיע אותנו מאוד. מה זה 'סנקציות'? כשמישהו אומר שאתה לא רשאי לעשות דבר מסוים שאתה רוצה לעשות, הוא חוקי, אבל. אתה לא עושה את זה בגלל סיבות כאלה או אחרות. כשמדובר על סנקציות בסחר, אומרים לך: 'אתה לא יכול להביא נעליים מהסוג הזה ממקום זה וזה'. אתה מחפש תחליפים. זה לא תענוג גדול אבל זה פתיר. כאשר אנחנו מדברים על סנקציות לא בשוק המוצרים, אלא בשוק ההון, שם הדברים הרבה יותר נזילים. אין היום שום פעולה כלכלית שאיננה עוברת ונתמכת דרך שוק ההון ומערכת הבנקאות".
"אם אתה קטן, אין לך את המותרות לבוא ולהיות עוד יותר קטן, להיות מצורע ולהיזרק החוצה"
עוד הסביר: "אתה יוצא היום בבוקר ומשלם בכרטיס אשראי. כרטיס האשראי הזה הוא בעצם קשר בינך לבין הבנק שהנפיק את הכרטיס. זה שמקבל את התשלום יודע שהוא יוכל לקבל את התשלום למרות שאתה לא נותן לו את זה ביד כי יש מערכת סליקה. רוב מערכות הסליקה לא סגורות תוך החנות. הן עוברות דרך כל העולם. לזה קוראים מערכת פיננסית בין לאומית. אם יש לך סנקציות ואתה לא יכול להשתמש בכל השלבים הללו אז אתה בחוץ".
"אני מכיר את נתניהו היטב", העיד ורמז: "נתניהו שאני הכרתי היה מאוד אחראי. אבל אני זוכר שבאותה עת אם ראינו סכנה בדרך לא היינו מכריזים שיש סכנה בדרך, היינו נערכים מראש איך למנוע אותה. זאת הנקודה עצמה".
פרופ' פרנקל ציין כי אינו יודע מה השתנה אצל נתניהו. "זה לא תחום ההתמחות שלי". במקביל, הדגיש כי "ישנו דבר אחד שאי אפשר לשנות: אם אתה קטן, ואתה קטן מאוד, אין לך את המותרות לבוא ולהיות עוד יותר קטן ולהיות מצורע ולהיזרק החוצה מכל מערכת שהיא. ואין מערכת יותר טובה בקשרים כלכליים מאשר המערכת הפיננסית".
"המסר הוא או של פאניקה או של זלזלול בתבונה: 'אל תיקחו אותי ברצינות כי אני רץ לבחירות"
עוד הוסיף כי "כולם יודעים שיש מערכת בחירות ושהיא תתקיים מחר. אני מקווה שהיא גם תוכרע, אחרת ניכנס ללופ נוסף. במובן הזה, פחות או יותר, מתמחרים את זה. אומרים 'לא ניקח את זה יותר מדי ברצינות'. זה בכל אופן מעלה שאלה. אתה לא יכול להתעלם מראש ממשלה".
"מוכרחים לעכל את העובדה שיש מגבלות כוח והכוח מוגבל"
"אני מקווה שהסיפור יהיה שייך להיסטוריה. ברור שמשק קטן כמו שלנו לא יכול להרשות לעצמו להיות במשטר של סנקציות", הוסיף לשעבר נגיד בנק ישראל. "אנחנו תלויים בעולם. ומוכרחים לעכל את העובדה שיש לנו מגבלות של כוח והכוח הוא מוגבל. אם אנחנו תלויים בעולם אנחנו צריכים לבנות דרך להשתלב בו ולא לצאת ממנו. לא לשאול איך אנחנו שורדים כשהעולם נסגר לנו, אלא איך אנחנו פותחים לפני שהעולם נסגר".
"קל מדי לבוא ולהגיד 'אנחנו ערב בחירות - ניתן הנחות לחוסר ההיגיון בהצעות כאלה ואחרות'. כשמוסרים הצהרה צריכים לשאול מי המומחים שעמדו מאחוריה? מה עבודת המטה שעומדת בתפיסה? אחרת האזרח לא יגיב בצורה נכונה. מה המסר לאזרח? מה המסר לשווקים ולמשקיעים? מה המסר לרשויות הדירוג העולמיות? מה המסר למערכת הדירוג הבנקאית? התשובה בגוף השאלה. המסר הוא או של פאניקה או של זלזלול בתבונה: 'אל תיקחו אותי ברצינות כי אני רץ לבחירות'. כל המסרים הללו לא הגיוניים", חתם.
התרעות פיקוד העורף