עוד לפני היוודע תוצאות המדגמים של הבחירות הערב, במשרד האוצר כבר הוכנה תוכנית, הכוללת שורת גזירות כלכליות. אלה נועדו בין השאר לממן את תקציב הביטחון ולמנוע עלייה בגירעון וביחס החוב-תוצר. חלק מהמהלכים תוכננו בשיתוף בנק ישראל. מי שתיאלץ ליישם את המדיניות הזאת תהיה הממשלה הבאה.
ייקור הדלק יגרור התייקרות בסדרת מוצרים נוספת, שעד כה הוקפאה ביוזמת הממשלה, כמו מחירי החשמל, המים והתחבורה הציבורית - מה שיקפיץ את מדד המחירים לצרכן. הקפאת עדכון מדרגות המס, נקודות הזיכוי, ההפרשות לביטוח לאומי והמע"מ תימשך בהתאם לטייס האוטומטי גם ב-2027.
ההכנסות ממקורות אלה נאמדות ב-10 מיליארד שקל. נוסף על ביטול סבסוד הבנזין יוצעו מהלכי מיסוי נוספים כדי להגדיל את ההכנסות: חובת דיווח על השכרת דירות ומס על הכנסות משכר דירה כבר מהשקל הראשון (כיום סף הפטור ממס הוא 5,654 שקל לחודש). חלק מיוזמות החקיקה האלה נתקעו בוועדת הכספים.
כמו כן מוצע להטיל מס על יצרני תוכן בינלאומיים הפועלים בישראל (מה שמכונה מס נטפליקס). עוד מהלך שצפוי לצאת אל הפועל הוא צמצום הטבות המס על הפרשות לפנסיה, ובמקביל המלצה לביטול הפטור ממע"מ על סקטורים הנהנים מכך.
מהלכים מקרו-כלכליים נוגעים למציאת מקורות מימון לגידול הנדרש בתקציב הביטחון, שהיקפו צפוי להגיע ל-187 מיליארד שקל. אחד ממקורות המימון הכמעט ודאיים הוא חיתוך חד בכספים הקואליציוניים והתייעלות מקיפה בתקציבי משרדי הממשלה.
האתגר העיקרי של הקואליציה שתרכיב את הממשלה הבאה הוא הצורך המיידי בתקציב ל-2027 או תקציב דו-שנתי גם ל-2028. התקציב הזה חייב לכלול רפורמות מקיפות במסגרת חוק ההסדרים. לכן באוצר לא יספיקו לאשרו עד סוף 2027 ויהיה צורך להכין תקציב המשכי.
המסחר נפתח אתמול - היום האחרון לפני הבחירות - בירידות. זאת בצל ההצהרות של נתניהו על החששות מסנקציות, פגיעה בסיוע האמריקאי והאפשרות למעבר לכלכלת צללים. אלא שחיש מהר התהפכה המגמה והבורסה עברה לעליות, למעט מניות הבנקים.
מתחילת החודש נרשמו בבורסה ירידות לנוכח אי-הוודאות ביחס לבחירות. אולם, ככל הנראה, כעת שוררת בקרב הסוחרים אופטימיות זהירה בנוגע לאפשרות לשינוי.
התרעות פיקוד העורף