שבוע ההייטק, לדבריו, נועד גם להזכיר שהתעשייה אינה מסתכמת בחברות התוכנה ובסטארטאפים המזוהים עם תל אביב. לצד אירועים מקצועיים שמציגים טכנולוגיות חדשות, מתוכננים גם מפגשים עם תלמידים, חשיפה לתפקידים בתעשייה ופעילויות שנועדו לחבר בין חברות, משקיעים, מוסדות אקדמיים והדור הבא של העובדים. המסר הוא שההייטק אינו בועה נפרדת, אלא חלק ממערכת כלכלית רחבה, שזקוקה לתשתית אנושית, עסקית וחינוכית כדי להמשיך לצמוח. טראוב אינו ממהר להכריז על התאוששות או לחלופין על משבר. לשיטתו, עצם הניסיון להעניק לכל ההייטק הישראלי כותרת אחת מחמיץ את השוני בין החברות הפועלות בו.
העולם משתנה
הנתונים החיוביים של היום אינם מבטיחים את צמיחת החברות של מחר. לכן, לצד ההצלחות שכבר נרשמו, טראוב מבקש להפנות את תשומת הלב לתנאים שיאפשרו להקים כאן חברות חדשות ולפתח אותן לאורך זמן. שחיקה בפעילות היזמית, הוא מזהיר, עלולה להתגלות רק כעבור כמה שנים.
מבחינת טראוב, תפקידה של הממשלה אינו להחליף את היזמים או להכתיב לתעשייה באילו תחומים לפעול, אלא להבטיח שהמערכת שבה הם פועלים תאפשר להם להמשיך להתפתח. הוא מבקש להפנות את תשומת הלב לא רק לחברות שכבר הצליחו, אלא גם לתנאים שיאפשרו לחברות חדשות לצמוח. “אחד המדדים שצריך לשים לב אליהם הוא קצב הקמת החברות החדשות. שחיקה בפעילות היזמית לא בהכרח תורגש מיד בנתוני התעסוקה, היצוא או ההשקעות, אך השפעתה עשויה להתברר רק כעבור כמה שנים. במובן הזה, ההצלחה הנוכחית עלולה גם להסתיר את האתגרים של הדור הבא".
השינוי אינו מתבטא רק בצמצום כוח האדם. בחלק מהתחומים האוטומציה מחליפה משימות, ובאחרים היא מייצרת צרכים מקצועיים חדשים. "אני חושב שהתפקידים משתנים, אבל עדיין צריך כוח אדם. ראיתי, למשל, רובוטים שצובעים בית. מצד אחד, אתה כבר לא צריך את אותן ידיים עובדות; מצד שני, אתה צריך מישהו שיפעיל את הרובוטים ויגיד להם מה לעשות. זה לא חוסך לגמרי. תפקידים שלא היו קודם נולדים פתאום".
הטענה הזאת מקבלת ביטוי גם בנתוני האיגוד. בקרב העסקים בהייטק ובתעשייה העילית שהעידו כי השתמשו בכלי בינה מלאכותית בחצי השנה שקדמה לסקר, 73% דיווחו על שימוש בכלים למחקר, לפיתוח ולחדשנות, ו-66% על שימוש בתהליכים ניהוליים ועסקיים. השימוש אינו מוגבל, אם כך, למוצר הטכנולוגי עצמו, אלא מתרחב גם לאופן שבו החברות מנהלות את פעילותן.
אלא שהשינוי אינו מתרחש באותו קצב בכל חלקי המשק. טראוב סבור כי דווקא בתעשייה, המחסור בעובדים הוא אתגר משמעותי. "בתעשייה יש מחסור גדול בעובדים. השילוב של בינה מלאכותית ורובוטיקה יכול לתת בוסט אדיר לתעשייה בישראל. כאן קל יותר לראות את השינוי, ובמדינת ישראל הוא יכול לעשות פלאים. הגיע הזמן שזה יקרה, כי זה עשוי להיות פתרון, במידה כזאת או אחרת, למחסור בידיים עובדות".
מבחינתו, המבחן אינו רק היכולת לפתח טכנולוגיה מתקדמת, אלא גם להטמיע אותה במקומות שבהם היא יכולה לשפר את הפריון ולסייע לעסקים להתמודד עם מגבלות כוח האדם. זהו שינוי שמחייב גם הכשרה מחדש של עובדים, עדכון של תוכניות לימוד והתאמה של ההכשרה המקצועית למציאות שבה עובדים לצד מערכות אוטומטיות.
דרוש גורם מתכלל
טראוב מדגיש שאין הכרח להקים משרד ממשלתי חדש, אלא ליצור גורם שיגבש אסטרטגיה לאומית ויחבר בין החינוך, האקדמיה, התעשייה, המחקר והפיתוח והביטחון. אחת הסוגיות הנוספות שבהן הוא מבקש לראות שינוי היא ההתמודדות עם התחזקות השקל מול הדולר. חברות ישראליות רבות מוכרות את מוצריהן ושירותיהן בחו"ל, אך משלמות חלק ניכר מהוצאותיהן בישראל. כאשר הדולר נחלש, ההכנסות שמתקבלות במטבע האמריקאי שוות פחות בשקלים, בעוד חלק גדול מהוצאות השכר והפעילות המקומית נותרות בעינן.
"אנחנו יודעים שלא נצליח לשנות את שער הדולר עצמו. אנחנו חלק ממשחק גלובלי, עם גיאופוליטיקה וגורמים שאין לנו שליטה עליהם. אבל אפשר לעודד חברות טכנולוגיה שיש להן, למשל, 70% יצוא ומעסיקות 50 או 500 עובדים, ולעזור להן להתמודד עם הפגיעה שהן סופגות כשהדולר יורד". הוא מציין בהקשר הזה את שיתוף הפעולה של האיגוד עם משרד האוצר ואת המהלך להזרמת 1.6 מיליארד שקל לרשות החדשנות, שנועד לתמוך בפעילות מחקר ופיתוח ובחברות בצמיחה.
לדבריו, להשקעה כזאת יש משמעות גם מעבר לפיתוח הטכנולוגי עצמו: היא עשויה לסייע לחברות להמשיך להעסיק עובדים ולשמור על פעילותן בישראל. "זה לא שאנחנו לא רוצים עוד כסף שיסייע להייטק ולחברות הטכנולוגיות. אנחנו תמיד נרצה יותר ותמיד נבקש עוד עזרה. אבל יש גם דברים שהממשלה יכולה לעשות בלי קשר לכסף: להסיר חסמים, לפשט תהליכים ולהקל על חברות לפעול כאן".
חינוך לטכנולוגיה
הדברים מקבלים משנה חשיבות לנוכח התחרות על השקעות זרות ועל כוח אדם מיומן. לפי חוברת הנתונים של האיגוד, ההייטק הישראלי הוא חלק מרכזי ממערכת המחקר והפיתוח הלאומית, כאשר המגזר העסקי מממן 44.9% מההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי בישראל לפי נתוני 2023. שיעור זה גבוה מהנתונים המוצגים בחוברת עבור ארה"ב, סין, האיחוד האירופי וממוצע ה-OECD. מבחינת טראוב, השאלה אינה אם ישראל עדיין מסוגלת לייצר חדשנות, אלא אם תדע לשמר את התנאים שמאפשרים לה לעשות זאת.
"בריחת מוחות, וכל החבר'ה שעושים רילוקיישן מישראל, היא עניין שצריך להסתכל עליו ברצינות", הוא מסביר. "זה אינטרס לאומי שאנשים יישארו כאן ושהחברות ימשיכו לפעול כאן. בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות רלוונטיים כל הזמן, ולהראות שיש סיבה טובה להקים כאן חברה ולעבוד כאן".
אחד הנושאים הנוספים שהאיגוד מבקש לקדם הוא החינוך הטכנולוגי, החל מגיל צעיר. "אם לא נשקיע, יהיה לנו קשה מאוד לייצר את המהנדסים העתידיים של מדינת ישראל. הסילבוסים באוניברסיטאות צריכים להיות מעודכנים. אי אפשר להתעלם מהבינה המלאכותית, כי היא כבר כאן, וצריך לדעת איך להתייחס אליה. גם כל נושא השבבים והחומרה השתנה בעולם, והחינוך צריך לתמוך בזה".
בנוסף מבקש טראוב להרחיב גם את מעגל המשתתפים בתעשייה, ובפרט לשמור על מקומן של נשים בתפקידי מפתח. בשבוע ההייטק יתקיימו פעילויות שמבקשות להציף את הנושא, בין היתר סביב מנהיגות נשית וטכנולוגיות מתקדמות. "חשבתי פעם שאולי כבר לא צריך להדגיש את הנושא של נשים בהייטק, שאולי זה כבר מאחורינו. אבל צריך להשאיר את העין פתוחה, כי יכול להיות שאנחנו מאבדים כאן שיעור מסוים של נשים, וזה לא נכון שנאבד אותו".
למרות הכל, טראוב אופטימי לגבי עתיד ההייטק הישראלי, אבל לא חושב שאפשר להסתפק בהצלחות שכבר נרשמו. "ההייטק בישראל מאוד יציב ומאוד חזק, והוא ימשיך קדימה בשנים הקרובות. אבל לא לעולם חוסן. צריך לעזור לו, למשל, בכל מה שקשור למשקיעים מחו"ל, לפתוח את העולם ולהבטיח שהרגולציה תעודד השקעות זרות ולא תהפוך לחסם. ההייטק כבר קיים. יש לנו את היכולות, את האנשים ואת החדשנות. צריך להחזיק את זה ולחזק את זה"
התרעות פיקוד העורף