לפולין נמאס מהאיומים של המדינות הסובבות אותה, והיא מתחמשת ומגדילה משמעותית את תקציב הביטחון שלה ל־4.6% מהתוצר - מקום ראשון בקרב מדינות נאט"ו, לעומת 7.8% בישראל ו־7.8% ברוסיה ורק 2.2% באיחוד האירופי וכ־3.3% בארה"ב.
פולין רוצה לסמוך רק על עצמה. היא רוכשת באגרסיביות זהב מוניטרי במטרה להגדיל את היתרות שלה. היעד הוא 700 טונה זהב, והיא כמעט שם עם 672.9 טונה - המקום העשירי בעולם בהחזקת זהב, שיהיה, כך היא מקווה, מטבע לשעת חירום שבו תוכל לעשות שימוש בזמן מצוקה. מדינות שמחזיקות זהב יודעות כי הוא אינו נושא ריבית, בניגוד לאג"ח. לזהב יש יתרון אחר: אומות אחרות לא יכולות להטיל עיצומים על שימוש ביתרות זהב מוניטרי של מדינה המחזיקה בו לעומת אג"ח, שמדי פעם ארה"ב מקפיאה למדינות אחרות, או סנקציות על העברת הון ממדינה למדינה, כפי שהטילו מדינות המערב על רוסיה.
הזהב שימש כמטבע אולטימטיבי לשעת חירום במשך דורות טרם כניסת מטבעות הקריפטו, שהם בעלי אופי דומה. קשה למדינה להטיל עיצומים על מדינה אחרת באמצעות המטבעות הבנויים על מערכות הבלוקצ'יין. ממשלת ארה"ב עדיין מחזיקה במרב הזהב המוניטירי בין מדינות העולם, בהיקף של 8,133.5 טונה, לצד 328,372 ביטקוין. גרמניה מחזיקה ב־3,350.3 טונה זהב, איטליה מחזיקה ב־2,451.8, צרפת ב־2,437. סין מגדילה את יתרות הזהב שלה בעקביות ובהתמדה ומחזיקה ב־2,409.6 טונה זהב ו־190,000 ביטקוין שנתפסו, רוסיה מחזיקה ב־2,283.8 טונה זהב, שוויץ ב־1,039.9, הודו ב־880.5, יפן מחזיקה ב־845.9 טונה זהב. קריפטו? אוקראינה מחזיקה ב־46,351 מטבעות ביטקוין, בהוטן ב־13,000 ואל סלבדור, הראשונה בעולם שאימצה מטבעות קריפטו כהליך חוקי לחלוטין, מחזיקה ב־5,800 ביטקוין.
מדינת ישראל, באמצעות הבנק המרכזי, החזיקה מקום המדינה ועד 1970 10־25 טונה זהב. השיא בהחזקת זהב היה בשנת 1990 עם 31.8 טונה, ואז בנק ישראל החליט לחסל את היתרות המונטריות. למעשה, מאז 1993 ישראל אינה מחזיקה בזהב כמדיניות מוניטרית. מחירו של הזהב עלה מאז נטישת הזהב מצד ישראל ב־1,105%, מכ־333.15 דולר לאונקייה בסוף 1992 ל־4,015 דולר לאונקייה באחרונה. נגיד בנק ישראל שבמהלך כהונתו חוסלו כל יתרות הזהב של ישראל הוא פרופ’ יעקב פרנקל, שמונה לתפקיד באוגוסט 1991, ותהליך המכירה החל בתקופתו של הנגיד פרופ’ מיכאל ברונו, במסגרת ליברליזציה כמעט מוחלטת של הפיקוח על מטבע חוץ.
יתרות המט"ח בזהב שימשו את ישראל ככרית ביטחון לשעת חירום. בעוד פרנקל רצה לצמצם את נוכחות הבנק המרכזי בשוק המט"ח ולנקות את התיק מנכסים סטטיים כמו זהב ולא עשה מעבר לכך דבר, לעומתו פרופ’ סטלי פישר, נגיד הבנק הטוב ביותר שהיה לישראל, החליט כי הבנק יהיה שחקן פעיל ומרכזי בשוק המט"ח, תוך הפיכת תיק יתרות המט"ח לתיק השקעות גלובלי ומגוון המשיא רווחים. מודל הניהול המוניטרי של פרופ’ פישר, הנגיד שהציל את ישראל מהמשבר העולמי בשנת 2008, פועל בבנק המרכזי עד היום.
המפקח על הבנקים בשנים 2020־2023, יאיר אבידן, אמר בנובמבר 2022 כי "פעילות הקריפטו תחת גופים פיננסיים מסורתיים הינה פעילות חדשה יחסית, ומשכך יש חוסר ודאות לגבי התפתחות המודלים העסקיים בתחום זה. כרגולטור המעודד חדשנות, לפיקוח על הבנקים יש אחריות דואלית: מצד אחד לא לבלום את החדשנות שבפעילות הקריפטו והטכנולוגיה התומכת בה אלא לאפשר את התפתחותה, ומצד שני, לוודא גישה זהירה ביחס לסיכונים הנובעים מפעילות זו תוך הבטחת ההגנה המרבית האפשרית על הלקוח".
כלומר, בנק ישראל - במקרה הזה המפקח על הבנקים בעצמו - רואה בקריפטו עוד כלי לצד כלים אחרים. עוד נאמר כי "הפיקוח על הבנקים סבור כי בפעילות קריפטו ובטכנולוגיה התומכת בפעילות זו יש פוטנציאל חדשנות בעולמות הפיננסיים. פעילות של גופים פיננסיים מסורתיים בתחום, לצד גופים אחרים שכבר פעילים שנים רבות, תאפשר התפתחות של מודלים עסקיים חדשים". אז מה, לפתע חדשנות היא דבר רע מבחינת בנק ישראל?
נחזור לעניין הסנקציות על ישראל ועל מערכת הבנקאות הישראלית. נתחיל עם הסנקציות ההיפותטיות, סנקציות ממוקדות מול סנקציות מערכתיות. היסטורית, צעדים אירופיים נגד מדינות שאינן חברות באיחוד נוטים להתחיל כסנקציות ממוקדות, כגון מגבלות על ישויות ספציפיות הפועלות באזורים שבמחלוקת או על אנשים ספציפיים, ולא כניתוק כולל של מערכת הבנקאות של מדינה ריבונית שלמה. ניתוק מערכתי, בדומה לצעדים שננקטו נגד רוסיה או איראן, דורש קונצנזוס פוליטי מלא או ברמה גבוהה מאוד באיחוד האירופי, נושא שנותר במחלוקת פוליטית עקב חילוקי דעות פנימיים באיחוד.
פה אזכיר כי המגבלה היסודית שעומדת בפני מוסדות פיננסיים אירופיים, גם בבריטניה שאינה באיחוד האירופי, היא התלות המוחלטת שלהם במערכת הסליקה של הדולר האמריקאי, שבה שולט הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, והכל בפיקוח של משרד האוצר האמריקאי.
המציאות היא כי אם אירופה תנסה באופן חד־צדדי להגביל או להטיל סנקציות על בנקים ישראליים בזמן שממשל ארה"ב שומר על תמיכה חזקה בשילוב הפיננסי של ישראל, היא תהיה בבעיה. ישנה הגנה באמצעות סנקציות משניות. אם משרד האוצר האמריקאי מתיר או מדגיש במפורש כי עסקאות בינלאומיות עם מוסדות ישראליים צריכות להישאר פתוחות, בנקים אירופיים יתמודדו עם דילמה רגולטורית חמורה.
מעל 80% מהסחר העולמי והעברות הכספים הבינלאומיות עוברים דרך חשבונות קורספונדנט אמריקאיים או מבוצעים בדולר אמריקאי. כל בנק אירופי שיסרב לעבד עסקאות עבור מדינה ריבונית יסתכן בהפרת תאימות הרגולציה האמריקאית, דבר שעלול לסכן את הגישה שלו לשירותי סליקה דולריים בינלאומיים. משרד האוצר האמריקאי יכול להטיל סנקציות משניות, לבטל רישיונות בנקאות קורספונדנט אמריקאיים, או לקנוס בנקים זרים שיכשילו במכוון הסכמי סחר או ביטחון שנתמכים על ידי ארה"ב.
אף שמערכת SWIFT כפופה לדין הבלגי, ולפיכך לכללי האיחוד האירופי, התשתית הגלובלית שלה תלויה בכבדות בציות הן למסגרות הרגולטוריות של האיחוד האירופי והן לאלו של ארה"ב. בעבר, סכסוכים גיאופוליטיים וניסיונות חד־צדדיים של גופים אירופיים לבודד מגזרי בנקאות ללא תיאום עם ארה"ב יצרו חיכוך שיפוטי חמור. בנקים אירופיים גדולים העדיפו באופן רוטיני לציית לכללי משרד האוצר האמריקאי על פני הנחיות אירופיות מקומיות, כדי להימנע מאובדן הגישה לשוק האמריקאי.
לחלופין, ישנה מערכת סליקה ישירה, מעבר למנגנוני סליקה במטבעות שאינם אירופיים או שימוש בקווי חילופין, SWAP, בין בנקים מרכזיים. כלומר, בנקים אירופיים אינם יכולים לפעול בקלות בנפרד מהמערכת הפיננסית האמריקאית, ואם מוסדות אירופיים יאכפו צעדים המתנגשים עם תקנות משרד האוצר האמריקאי או עם המדיניות האסטרטגית של ארה"ב, הם מסתכנים בעונשים רגולטוריים בתביעות משפטיות, או באובדן זכויות הסליקה בדולר אמריקאי.
שימו לב לשליטה האמריקאית במערכת הבנקאות מסוף מלחמת העולם השנייה. למעשה כל עסקה בעולם המבוצעת בדולר אמריקאי, גם אם היא מתרחשת בין חברה ישראלית לחברה אירופית, חייבת לעבור דרך מערכת הסליקה של ארה"ב. מכיוון שכל העברה דולרית עוברת בצינורות הסליקה האמריקאיים, למשרד האוצר האמריקאי סמכות שיפוט מלאה על כל עסקה באשר היא.
צריך לזכור כי הגוש הפרוגרסיבי מתפשט לאנטישמיות במסווה של אנטי־ישראליות. ישראל צריכה להתקרב עוד יותר למדינות מזרח אירופה, שדוחות את הפרוגרסיביים ואת תנועת המלקחיים של צבא המהגרים המוסלמים החונקים והורסים את מערב אירופה. ישראל חייבת להילחם באמצעות הרשתות החברתיות גם נגד ה־WOKE בארה"ב. ישראל צריכה להיות מוכנה לא רק מוניטרית ומשקית, אלא גם באמצעות הרשתות החברתיות, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, שם מתרחשת הזירה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־7 בנובמבר 2028. לפי שעה נוכל להחזיק מעמד נגד כל צוררינו עם הנשיא דונלד טראמפ, אך מה יהיה ב־20 ינואר 2029, עת ייכנס נשיא חדש לבית הלבן? לכך צריך להתכונן היטב.
התרעות פיקוד העורף