התחזית של פיץ': בחירות נוספות באפריל
לפי פיץ', נשיא המדינה צפוי להטיל תחילה על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, ולהעניק לו 28 ימים לשם כך, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים. אם נתניהו לא יצליח לגבש רוב, איזנקוט עשוי לקבל 28 ימים לניסיון להקים קואליציה. בהמשך ניתן יהיה להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר, בתנאי שלפחות 61 חברי כנסת יבקשו זאת.
בחברת דירוג האשראי מעריכים כי קיים סיכון שלא תקום קואליציה יציבה שתיהנה מרוב של 61 חברי כנסת. אם המשא ומתן הקואליציוני ייכשל, הכנסת עשויה להתפזר והמדינה תלך לבחירות נוספות, בעוד הממשלה היוצאת תמשיך לכהן כממשלת מעבר.
בפיץ' אינם שוללים אפשרות להקמת קואליציה רחבה שתכלול את הגושים בהובלת נתניהו ואיזנקוט, ללא המפלגות החרדיות, אך מדגישים כי זה אינו תרחיש הבסיס שלהם.
"התרחיש הסביר ביותר, להערכתנו, הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר ובחירות חדשות בתחילת אפריל", נכתב בהודעה. בחברה מסבירים כי לוח זמנים זה מתאים יותר למועדי אישור התקציב מאשר קיום בחירות כבר בחודש מרץ.
החשש: ישראל תיכנס לשנת 2027 ללא תקציב מאושר
אחת ההשלכות המרכזיות של חוסר היציבות הפוליטית היא האפשרות שישראל תיכנס לשנת 2027 ללא תקציב מדינה מאושר. בפיץ' מעריכים כי הקואליציה היוצאת, שאיבדה את הרוב הפרלמנטרי שלה, תתקשה להעביר את התקציב לפני קיום בחירות נוספות.
בחברה מזכירים כי אי-אישור תקציב המדינה עד למועד הקבוע בחוק מוביל לפיזור אוטומטי של הכנסת. עם זאת, המועד האחרון לאישור התקציב אינו בהכרח 31 במרץ. על פי ההסדר החוקי המתואר בהודעה, ניתן בנסיבות מסוימות לאשר את התקציב בתוך 145 ימים ממועד הקמת הממשלה, אם מועד זה מאוחר יותר.
בפיץ' מזהירים כי המצב הפוליטי עלול להוביל לתקופה של ממשלות לא יציבות וממשלות מעבר, בדומה לשנים 2019 עד 2022, שבהן נערכו בישראל חמש מערכות בחירות.
בהיעדר תקציב מאושר לשנת 2027, הממשלה תידרש לפעול לפי כללי התקציב ההמשכי, המגבילים את הוצאותיה החודשיות. לפי הכללים, היקף ההוצאה בכל חודש יוגבל לחלק השנים-עשר של תקרת ההוצאה בשנה הקודמת או של ההוצאה המותרת, לפי הנמוך מביניהם, תוך התאמה לגידול הממוצע באוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות.
בחברה מציינים כי בשנת 2026 ההוצאה המותרת הייתה גבוהה בכ-32 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה, שעמדה על 699 מיליארד שקל. לכן, אם לא יאושר תקציב חדש לשנת 2027, ההוצאה החודשית תתבסס על תקרת 699 מיליארד השקלים, בתוספת התאמה לגידול שנתי ממוצע באוכלוסייה המוערך בכ-1.5%.
פחות הוצאות, אבל לא בהכרח חדשות טובות
בפיץ' מציינים כי ישראל כבר התמודדה בעבר עם תקופות ממושכות ללא תקציב מאושר. בשנת 2020 פעלה המדינה במשך שנה שלמה ללא תקציב, תוך התמודדות עם מגפת הקורונה באמצעות חבילות תקציביות מיוחדות ומימון חוץ-תקציבי.
בשנת 2021 אושר התקציב רק בנובמבר, לאחר כעשרה חודשים של התנהלות במסגרת תקציב המשכי. בשנת 2023 פעלה ישראל במשך כחמישה חודשים במסגרת דומה, עד לאישור התקציב בחודש מאי.
לדברי פיץ', התנהלות ללא תקציב מאושר עשויה להגביל באופן משמעותי את הוצאות הממשלה ואף להביא לצמצום הגירעון בטווח הקצר. עם זאת, בחברה מדגישים כי לא יראו בירידה כזו בגירעון תוצאה של תהליך אמיתי לשיפור המצב הפיסקלי, משום שהיא תנבע משיתוק פוליטי ולא מצעדים ארוכי טווח לחיזוק finances הציבוריים.
בפיץ' מעריכים כי יחס החוב הממשלתי לתוצר ימשיך לעלות במתינות. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לתחזית השלילית של דירוג האשראי של ישראל, העומד כיום על A.
התרעות פיקוד העורף