לדברי מנחם, הקושי הצפוי בהרכבת קואליציה, לצד האפשרות לבחירות חוזרות בעוד כחצי שנה, עלול להכביד על שוק ההון ועל שער השקל. במקביל, גם תוצאות בחירות האמצע בארה"ב צפויות להמשיך להשפיע על השווקים, בין היתר משום שהקונגרס החדש ייכנס לתפקידו רק בינואר 2027.
אחד החששות המרכזיים נוגע לתקציב המדינה. מנחם מעריך כי שנת 2027 תיפתח עם תקציב המשכי, ובמקביל הגידול בהוצאות הביטחון יחייב קיצוצים בתקציבים אזרחיים והגדלת הכנסות המדינה ממסים. לדבריו, חוסר היכולת לקבוע יעדי גירעון וחוב ברורים עלול להקשות גם על סוכנויות דירוג האשראי, שצפויות לפרסם בקרוב הערכות חדשות לגבי ישראל.
במקביל, המשקיעים בתל אביב יצטרכו להתמודד עם הירידות שנרשמו בוול סטריט בסוף השבוע. מדד נאסד"ק איבד 2.9% ומדד S&P 500 ירד ב-1.8%, כאשר מניות הטכנולוגיה הובילו את המגמה השלילית. לכך מתווספים החששות מהסלמה נוספת במזרח התיכון לאחר הבחירות בארה"ב.
גורם נוסף שמדאיג את מנחם הוא מחיר הנפט. חבית ברנט התייקרה ביום שישי ב-2.1% ל-113.1 דולר, והשלימה עלייה חודשית של 14.7%. להערכתו, שוק הנפט נוטה כיום לתמחר תרחישים של הסלמה במזרח התיכון יותר מאשר תרחישים של רגיעה והתקדמות מדינית.
מנחם מסביר כי מחירי אנרגיה גבוהים מגבירים את הלחצים האינפלציוניים ועלולים לחייב את הבנקים המרכזיים בעולם להשאיר את הריבית גבוהה למשך זמן ממושך יותר. התפתחות כזו תקשה גם על בנק ישראל, שכבר הפחית את הריבית ארבע פעמים השנה.
ומה לגבי השקל? המטבע הישראלי נחלש בחודש האחרון ב-2.3% מול הדולר, ושער הדולר הגיע ל-3.1408 שקלים. על רקע חוסר הוודאות הפוליטית והביטחונית, לצד הירידות בשוקי המניות בעולם, נראה כי גם בשוק המט"ח צפויים למשקיעים ימים של תנודתיות.
התרעות פיקוד העורף