לדבריו, כדי להבין את מצב הכספים צריך להבחין בין הקפאה, כיסוי והשבה. הקפאת נכסים מגבילה את האפשרות להעביר אותם הלאה, אך אינה מחזירה אותם אוטומטית לבעליהם. בורסה יכולה גם לכסות את החוסר באמצעות משאבים אחרים שעומדים לרשותה, בלי שהכסף שנגנב הושב מהתוקפים.
"פתיחת המשיכות בבינאנס לא אומרת שהכסף הגנוב חזר. מטבע מוקפא הוא לא מטבע שהושב, וגם בורסה שמשלמת מהקופה של עצמה זו לא השבה", הוא מדגיש.
הפער הזה עלול לשמש גם את המתחזים. הודעה שלפיה הכסף "אותר" או "הוקפא" יכולה להישמע כמו המשך לעדכונים על הפריצה, ובהמשך להגיע עם דרישה לתשלום שיאפשר כביכול לשחרר אותו. גם שימוש בשם הבורסה או בשם של רשות חקירה אינו מוכיח שהפנייה אמיתית.
"כל פנייה יזומה בוואטסאפ, במייל או בטלפון שמבטיחה החזר תמורת תשלום או קודי גישה היא סימן אדום", אומר רביב. בפרט, יש להיזהר ממי שמציג את עצמו כנציג ה-FBI ודורש עמלה לצורך החזרת הכסף.
אחת הבקשות המסוכנות היא למסור את מילות השחזור של הארנק, המכונות seed phrase. אלה מאפשרות לשחזר את הגישה לארנק, ולכן מסירתן עלולה להעניק לאדם אחר שליטה בנכסים שבו. כך גם לגבי מפתח פרטי. קוד אימות דו-שלבי עלול לשמש לכניסה לחשבון או לאישור פעולה, ואין למסור אותו למי שפונה ומציע עזרה.
רביב ממליץ לבדוק עדכונים ולבצע משיכות רק דרך האפליקציה או האתר הרשמי, שאליהם נכנסים באופן עצמאי. "לעולם לא למסור seed phrase, מפתח פרטי או קוד 2FA; לא לשלם 'דמי שחרור' או 'מס' בקריפטו או בגיפט-קארד; לא לחבר ארנק ללינק שהגיע בהודעה", הוא אומר.
אם מתקבלת פנייה חשודה, יש להפסיק את הקשר ולא להעביר כסף או פרטי גישה. כדאי לשמור את ההתכתבות, כתובות הארנקים ופרטי העסקאות, ולפנות לתמיכה הרשמית ולרשויות. גם פנייה לשירות פרטי לאיתור כספים מחייבת בדיקה של זהות הגורם ושל השירות שהוא מציע, בלי לראות בהבטחת השבה ערובה לתוצאה.
חידוש המשיכות הוא שלב בחזרת הבורסה לפעילות, אבל עבור המשתמשים נדרשת ערנות גם בהמשך. החשש לאובדן הכסף והציפייה להחזר עלולים להפוך הודעה מזויפת למשכנעת במיוחד. בירור עצמאי בערוצים הרשמיים, בלי לשלם לפונה לא מוכר ובלי למסור לו אמצעי גישה, יכול למנוע מהפגיעה הראשונה להפוך להפסד נוסף.
התרעות פיקוד העורף