ארה"ב דורשת להוזיל תרופות, ובישראל עלולים לשלם את המחיר

חברות התרופות מפעילות לחץ להעלאת מחירים באירופה בעקבות מהלכי הממשל האמריקאי | בבריטניה כבר צפויה עלייה של 25% במחירי תרופות חדשות, ובישראל מזהירים מפני השפעה אפשרית על המחירים המקומיים

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
בית מרקחת.
בית מרקחת. | צילום: רויטרס
2
גלריה

לפי קבוצת ביטוח האשראי וניהול הסיכונים Coface, הממשל האמריקאי מקדם כמה מהלכים להוזלת התרופות, ובהם משא ומתן במסגרת תוכניות הבריאות הממשלתיות Medicare ו-Medicaid, קידום רכישה ישירה וצמצום פערי תיווך. לצד אלה מופעל לחץ לקשור את המחירים בארה"ב לאלה הנגבים במדינות אחרות. חברות התרופות מצדן פועלות להגדלת התשלומים באירופה, על רקע דרישת וושינגטון שמדינות נוספות יישאו בחלק גדול יותר מעלויות הפיתוח.

הפערים משמעותיים: מדינות אירופה משלמות בממוצע כרבע מהמחיר האמריקאי עבור תרופות מקור ממותגות המוגנות בפטנט. ארה"ב מובילה את מדינות ה-OECD עם הוצאה של כ-1.6% מהתוצר הלאומי (GDP) על תרופות מרשם בלבד. לשם השוואה, בגרמניה הנתון עומד על 1.5%, בצרפת ובשווייץ על 1.1%, ובבריטניה על 0.6% מהתוצר בלבד.

חלק מהפער נובע ממבנה מערכות הבריאות. מדינות אירופה מנהלות משא ומתן מול היצרניות ובוחנות את המחיר ביחס לתועלת הרפואית. בארה"ב המערכת מבוזרת יותר, והיא נשלטת על ידי חברות תיווך וניהול מרשמים (PBMs) הגוזרות עמלות ומשאירות את המחירים הרשמיים ברמות שיא.

מיכאל נחמנוביץ
מיכאל נחמנוביץ | צילום: עוז שכטר

גרמניה פועלת בכיוון אחר, ומבקשת לרסן את ההוצאה באמצעות הגדלת ההחזרים שחברות התרופות נדרשות להעביר למערכת הבריאות. צעדים כאלה עשויים לחסוך כסף לציבור, אך גם להפחית את הכדאיות של השקת תרופות חדשות במדינה. צרפת מנסה לשלב בין הגישות: לאפשר מחירי השקה גבוהים לתרופות בעלות תועלת קלינית משמעותית, ולהפחית מחירים בהמשך, לצד תמריצים למחקר ולייצור מקומי.

בדוח של Coface מדגישים כי היכולת של מדינות אירופה לספוג מחירים גבוהים מוגבלת מאוד בשל גירעונות תקציביים כבדים (דוגמת צרפת עם גירעון של 5.1% וחוב של 115.6% מהתוצר) ומגמת הזדקנות מואצת של האוכלוסייה. עד שנת 2045, שיעור בני ה-65 ומעלה צפוי לזנק ל-37% ביפן, ל-36% באיטליה, ל-34% בספרד, ל-30% בגרמניה ול-27% בצרפת.

המאבק מתנהל גם על מיקום ההשקעות. ב Coface מציינים את ביטול תוכניתה של אסטרהזניקה להקים מפעל חיסונים בבריטניה בהיקף של 450 מיליון ליש"ט, לצד התחייבותה להשקיע 50 מיליארד דולר בארה"ב. גם ג'ונסון אנד ג'ונסון ורוש הכריזו על השקעות נרחבות בשוק האמריקאי. במקביל, חלקה של מערב אירופה בניסויים הקליניים בעולם ירד מ-33% ב-2019 ל-27% ב-2025, בעוד שחלקה של סין עלה מ-11% ל-17%.

גם ישראל עשויה להיות מושפעת משינוי במחירי התרופות באירופה. "ישראל שומרת כיום על מחירי תרופות מרוסנים יחסית בזכות הצמדת מחירי המקסימום למחירים הנמוכים באירופה וכוח המיקוח של קופות החולים", אומר מיכאל נחמנוביץ', מנכ"ל פעילות ביטוח האשראי Coface ישראל. לדבריו, הנתונים האחרונים עדיין אינם מצביעים על התייקרות, אך שינוי במגמת התמחור באירופה עשוי לחלחל לשוק המקומי.

"האתגר לטווח הארוך אינו רק המחיר, אלא האיזון בין המשך ריסונו לבין אטרקטיביות השוק הישראלי להשקת תרופות חדשניות. חברות הפארמה הפועלות בישראל, צריכות  להיערך לשינויים בסביבת התמחור וההשקעות העולמית: לעקוב אחר ההתפתחויות בשווקי הפעילות ומצבם הפיננסי של לקוחות וספקים, לבחון את החשיפה ולהגן על התזרים לשמירה על יציבות וצמיחה גם בסביבה משתנה".

תגיות:
רפואה
/
כלכלה