בין שמקבלים את אומדן האוצר ובין שמסתמכים על ההערכות מערכת הביטחון, בין שהסבב השלישי יהיה דומה יותר לעם כלביא ובין שהוא יהיה דומה לשאגת הארי, הטווח המסתמן הוא כ-10 עד 20 מיליארד שקל בעלויות ביטחוניות לסבב בן שבועיים, לפני הפיצויים וההוצאות האזרחיות. השתתפות אמריקאית משמעותית עשויה לקרב את ההוצאה הישראלית לחלק התחתון של הטווח, אם ארה"ב תישא בחלק ניכר מהתקיפות והיירוטים. פעולה ישראלית עצמאית ואינטנסיבית עשויה לדחוף אותה כלפי מעלה, ומערכה רחבה במקביל בלבנון עלולה להביא לחריגה ממנו. גם במערכה משותפת, ישראל תישא בהוצאות הגנת העורף, המילואים והפיצויים, שיושפעו מהיקף הירי לעברה.
לעלות הביטחונית מתווסף החשבון האזרחי: פיצויים לעסקים ולעובדים, תיקון נזקי רכוש והוצאות חירום של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
ב"עם כלביא" הוערכה עלות מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים בכ-3.3 מיליארד שקל, לפני נזקי הרכוש. באומדן האוצר לאחר "שאגת הארי" הגיעו הפיצויים, כולל נזקי רכוש, לכ-12 מיליארד שקל, ולצדם כמיליארד בהוצאות אזרחיות נוספות. לסבב של שבועיים אפשר אפוא להניח תוספת של כמה מיליארדי שקלים, אך היקפה יהיה תלוי במשך השבתת המשק ובפגיעות בפועל: טיל שפוגע במפעל או במתחם מגורים עלול לשנות משמעותית את החשבון.
ולבסוף, לצד ההוצאה הישירה, יש להביא בחשבון את הפגיעה בפעילות המשק. לפי אומדני האוצר משאגת הארי, מגבלות מתונות על פעילות המשק גרעו כ-4.3 מיליארד שקל בשבוע, ומגבלות חמורות כ-9 מיליארד. שבועיים עשויים אפוא לגרוע כ-9 עד 18 מיליארד שקל מהפעילות, בהתאם לפתיחת העסקים ומערכת החינוך.
בשורה התחתונה, שבועיים של לחימה עלולים לעלות לישראל כעשרים מיליארד בהוצאות ועוד סכום דומה בפגיעה בפעילות המשק, אם כי חשוב לציין אין לחבר אוטומטית את מלוא הסכומים, משום שחלק מהפיצויים ותשלומי מערכת הביטחון על המילואים מקזזים חלק מההכנסות שאבדו. ההכרעות בוושינגטון, היקף הלחימה בלבנון והיכולת לשמור על שגרה בעורף יקבעו היכן בטווח הזה יסתיים החשבון.