בניגוד לבדיקות קודמות, הפעם לא פרסמה S&P דוח מפורט המנמק את החלטתה. ישראל נכללה ברשימת המדינות שבדיקת הדירוג שלהן הסתיימה, ללא שינוי בדירוג או בתחזית. בסוכנות הסבירו כי כאשר לא חל שינוי מהותי בגורמים שעליהם מבוססת הערכת האשראי, אין צורך בפרסום דוח חדש. לפיכך, ההערכות שהציגה בחודש מאי האחרון נותרו בתוקף.
ההחלטה מגיעה לאחר שדירוג האשראי של ישראל ספג פגיעה משמעותית בעקבות המלחמה. ערב פרוץ המלחמה עמד הדירוג שהעניקה S&P לישראל על AA-, אך באפריל 2024 הוא הופחת ל-A+, ובאוקטובר של אותה שנה ירד פעם נוספת לרמה הנוכחית, A. במשך כשנה נלוותה לדירוג תחזית שלילית, עד שהסוכנות שינתה אותה ליציבה, כחודש לאחר הפסקת האש בעזה.
בהערכתה האחרונה הצביעה הסוכנות על שורת יתרונות של המשק הישראלי, ובהם ענף ההייטק, יכולות החדשנות, יצוא השירותים, יתרות המטבע הזר הגבוהות ומדיניות הבנק המרכזי. מנגד, היא הדגישה את הסיכונים הביטחוניים ואת העלייה בהוצאות הביטחון, שצפויות לחצות השנה את רף שבעת האחוזים מהתוצר ולהישאר גבוהות בשנים הקרובות.
לפי תחזית הסוכנות, יחס החוב לתוצר של ישראל צפוי להגיע לכ-68% עד שנת 2029, על רקע הגירעונות התקציביים. לצד זאת, היא צופה התאוששות בפעילות הכלכלית וצמיחה של קרוב לשישה אחוזים בשנת 2027.
עם זאת, במודי'ס מזהירים מפני פגיעה אפשרית בעצמאות מערכת המשפט, שעלולה להשפיע על הערכת חוזקם של מוסדות המדינה. במקביל, הסוכנות עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2027 ל-6%, והפחיתה את תחזית הגירעון לשנה הנוכחית ל-5% מהתוצר.
פיץ', מצדה, ממשיכה להעניק לישראל דירוג A, בדומה לS&P, אך מותירה את התחזית שלילית. בכך היא נותרת היחידה מבין שלוש הסוכנויות שמצביעה באמצעות התחזית על אפשרות להורדת דירוג נוספת.
בפיץ' מעריכים כי תקציב המדינה לשנת 2027 לא יאושר לפני סבב בחירות נוסף, וכי בתקופת הביניים תתנהל ישראל באמצעות תקציב המשכי. בסוכנות סבורים כי גם אם מצב זה יוביל לצמצום הגירעון, הדבר לא בהכרח יעיד על שיפור מבני במצב הפיסקלי, אלא עשוי לנבוע מהמגבלות שמטיל הקיפאון הפוליטי על הוצאות הממשלה.
למרות ההחלטות של שלוש הסוכנויות להימנע מהורדת דירוג נוספת, ישראל טרם שבה לרמת דירוג האשראי שממנה נהנתה לפני המלחמה. הבחינה התקופתית הבאה של S&P צפויה להתקיים בעוד כחצי שנה.
התרעות פיקוד העורף