על פי הנחיית המפקחת על הביטוח באוצר, יושבי ראש בחברות הביטוח לא יהיו זכאים לבונוסים עבור עבודתם. יצוין כי טרם כניסתן לתוקף של המגבלות החדשות עמדה עלות העסקתו של נווה על 3.72 מיליון שקל, כך שחברת הביטוח כלל צפויה "לחסוך" על העסקתו מדי שנה קצת פחות מ-1.4 מיליון שקל.
לדברי חברי ועדת התגמול, משכורתו של נווה נובעת מ"שביעות רצונם מתפקודו כיו"ר הדירקטוריון ותרומתו הרבה לחברה ולחיזוק הממשל והתאגידים". עוד נמסר כי "תנאי התגמול נקבעו מתוך רצון לשמור אותו בתפקיד לאור יכולתו להוביל את החברה להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה ולאור כישוריו הנוספים".
כעת ניצבת ועדת התגמול של החברה מול משימתה הבאה - קביעת תנאי העסקתו של איזי כהן, מנכ"ל החברה. עלות העסקתו הסתכמה ב-2015 ב-6.8 מיליון שקל - עובדה שעוררה ביקורת חריפה מצדה של ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), מיוזמות הגבלת שכר הבכירים.
ככל הנראה כהן, בדומה לנווה, יעדיף לקבל תגמול קבוע בלבד (ללא מרכיב של בונוסים או של תגמול הוני) וכך להבטיח את תנאי העסקתו.
חוגים פיננסיים מעריכים שבעקבות כניסתו לתוקף של חוק הגבלת שכר הבכירים יעדיפו כהן ומנכ"לים של חברות גדולות להקטין את היקף משרתם על מנת שיוכלו לבצע פעילויות שונות ל"השלמת הכנסה". יצוין כי בעוד הוראות הפיקוח על הביטוח אינן מונעות ממנהלים לנהוג בדרך זו, הרי שעל פי ההנחיות של בנק ישראל, למנהלי הבנקים בישראל אין רשות לעשות זאת.
כבר בשבועות הקרובים צפויים להיחתם הסכמי העסקה נוספים עם בכירים, כאלו שהסכם ההעסקה שלהם עומד לפוג או שהם מעוניינים לשנות את מתכונת העסקתם. לפי הערכות, בכל המקרים יחליטו המנהלים לוותר על התגמול בבונוסים או על תגמול הוני, ולהסתפק אך ורק בתשלומים הקבועים.
במקביל, בבנק ישראל מנהלים מגעים עם גורמים במשרד המשפטים על מנת "להחריג" כ-150-200 בכירים במערכת הבנקאית שזכויות העבר שלהם, שנקבעו בהסכמים שנחתמו, חורגות מעלות ההעסקה בסך של 2.5 מיליון שקל שנקבעה בחוק.
אם המצב לא ישתנה עד כניסתו של החוק לתוקף, סביר להניח כי במערכת הבנקאית יתרחש גל פרישה של בכירים, שעלול לזעזע את יציבות המערכת.
התרעות פיקוד העורף