מדובר בכספי סיוע בהיקף של 260 מיליון שקל, שלטענת התעשיינים לא הועברו להם, נוסף ל־300 מיליון שקל בגין 2017. תמיכה זו נוגעת בעיקר לקרנות לעידוד היצוא ולמהלכים נוספים לעידוד התעשייה.
כמו כן, דובר על העברת 170־200 מיליון שקל לתמיכה במכללות הטכנולוגיות, לצורך הכשרות מקצועיות. סוגיה נוספת, שעדיין לא נסגרה, נוגעת להטבות מיסוי במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
השניים סיכמו כי בשבוע הקרוב (ככל הנראה ביום רביעי - י"ש) ייפגשו נציגי ברוש עם סגנית הממונה על התקציבים באוצר שירה גרינברג, ושם ידונו בדרישות הפרטניות. עמדת האוצר הייתה עד כה שהתעשיינים קיבלו את מה שהובטח להם במסגרת ההתחייבויות. לאחר הפגישה עם גרינברג תתקיים פגישה נוספת עם שר האוצר, ולפני אישורו הסופי של התקציב ייסגרו הפרטים האחרונים.
בעקבות הפגישה, מתכוון נשיא התאחדות התעשיינים להפסיק את התקפותיו נגד האוצר ונגד התקציב, שעליו אמר כי אין בו שום מנועי צמיחה. לאחר קבלת התמיכות, מתכוון ברוש לתמוך בתקציב. כמו כן, על פי ההערכות, הוא גם יתמוך ביוזמה לסוף שבוע ארוך.
בתגובה לפניית "מעריב־השבוע" אישרו באוצר את דבר קיום הפגישה בין השניים וסירבו להוסיף פרטים. בסוף השבוע לא התקבלה תגובת ברוש.
עם אם בלי קשר לפגישה המוצלחת עם שר האוצר, אישר בסוף השבוע דירקטוריון מכון היצוא, בראשות רמזי גבאי, את מינויו של מנכ"ל הליכוד גדי אריאלי לתפקיד המנכ"ל.
כפי שנחשף ב"מעריב־השבוע", הדיל הפוליטי הזה נסגר בין ברוש לבין ראש הממשלה נתניהו, והוא מתבצע ללא מכרז. עלות השכר (כולל ההוצאות הנלוות) של מנכ"ל המכון נאמדת ב־50 אלף שקל בחודש. את התפקיד מילא ליאור קוניצקי, שבניגוד להערכות המוקדמות, אינו צפוי לפרוש מהמכון.
התרעות פיקוד העורף