שר הכלכלה הוסיף כי לו ניהול ההשקעות היה אקטיבי יותר התשואה עשויה הייתה להגיע ל־3% לשנה, מה שהיה מוסיף 2 מיליארד דולר נוספים לרווחי בנק ישראל. כהן המשיך וציין שגם במקרה שבנק ישראל היה משקיע את כל יתרות המטבע באיגרות החוב של ממשלת ארה”ב, התשואה הייתה גבוהה יותר ממה שהושגה והייתה מסתכמת ב־1.5% ברמת סיכון נמוכה יותר. כהן הבהיר שבנקים מרכזיים בעולם המתנהלים נכון לא רק שלא גוררים הפסדים אלא מחלקים את הרווחים שלהם כדיווידנד לממשלה (מה שלא קורה בבנק ישראל).
שר הכלכלה הציע במהלך הדיון הצעה פרקטית: להעביר את האחריות לניהול לפחות חלק מתיק המטבע למנהלי השקעות בינלאומיים גדולים. הנגידה התנגדה לכך והסבירה שברוב המדינות בעולם הבנקים המרכזיים הם האחראים לניהול היתרות. שר הכלכלה הגיב ואמר שגם אם מעבירים חלק מהכסף לניהול חיצוני אצל אנשי מקצוע, האחראיות המעשית נותרת בידי הבנק המרכזי. “תעשי מכרז בין מנהלי השקעות מובילים ותעבירי את הכסף לאלה הטובים ביותר. מי שלא יוכיח את עצמו יוחלף", אמר.
תיק יתרות המטבע של בנק ישראל מסתכם ב־123 מיליארד דולר. זו הפעם הראשונה ששר הכלכלה תוקף במישרין את הנגידה על מדיניות המטבע של בנק ישראל. דבריו התקבלו בהנהוני הסכמה מצד נתניהו וכאמור גם מצד ד”ר אבי שמחון. השר כהן לא דיבר בחלל ריק. בשבוע שעבר נחשפה הודעת הבנק המרכזי של שווייץ (SNB), שלפיה בזכות ניהול נבון של היתרות הוא הרוויח 54 מיליארד פרנקים שווייצריים, שהם 55 מיליארד דולר. יתרות המטבע של הבנק השווייצרי הסתכמו ב־800 מיליארד דולר.
בתוך כך, הדולר המשיך בסוף השבוע להיחלש לעומת השקל ושערו ירד במהלך המסחר מתחת ל־3.4 שקלים (היציג נקבע על 3.414). בשבוע האחרון נחלש הדולר לעומת השקל בכ־1%, על אף שבעולם הוא דווקא התחזק. בוועידת "גלובס" בשבוע שעבר הודתה הנגידה שאותרה פעילות ספקולטיבית של שחקני מטבע ואמרה שבנק ישראל התערב במהלך המסחר (על פי ההערכות, רכש לפני כשבוע כמה מאות מיליוני דולרים).
זה לא מרתיע את השחקנים בשוק המטבע, שבטוחים שכל עוד הבנק המרכזי הישראלי אינו מפגין נחרצות ומהלכים חריגים לבלימת היחלשות הדולר, מגמת השחיקה תימשך. התעשיינים מודאגים מאוד ודורשים נקיטת צעדי חירום.
התרעות פיקוד העורף