הנגיד אינו אדיש לנעשה, והוא לא שולל התערבות בשוק, אך לדבריו זה יקרה רק כששער החליפין יגיע לרמה המחייבת זאת. שאלת "הרמה הנכונה" נותרת אניגמטית, ולא ברור אם תגיע כשהיציג יבקר מתחת ל־3.4 שקלים או אולי מתחת ל־3 שקלים. גם אם הנגיד פרופ' ירון יפתח את הכיס לרכישת דולרים, קשה לראות את זה קורה במיליארדים רבים. יתרות המטבע חצו בשבוע שעבר את ה־120 מיליארד דולר - היקף גבוה יחסית לגודל התוצר המקומי. במצב זה, כלי ההתערבות המוניטרי המרכזי נותר הריבית.
הוועדה המוניטרית תקבל את החלטת הריבית ביום שני הקרוב. זאת תהיה ההחלטה האחרונה לשנת 2019. הפחתת הריבית קרובה מתמיד, וכך גם סבורים מרבית האנליסטים. הבולטת בהם היא טידה שמיר מבנק דיסקונט, שרק לפני כמה חודשים עוד הייתה בטוחה שהעלאת הריבית זו שאלה של זמן.
לרשות חברי הוועדה, שכבר בהחלטתם האחרונה היו קרובים מאי־פעם להפחתה (הותרתה ללא שינוי התקבלה ברוב של שלושה נגד שניים), הצטברו הנתונים הנוספים הבאים: הצמיחה ברבעון השלישי, שעמדה על 4.1%, עלתה באופן מלאכותי (בעיקר בגלל גידול במלאי). הצמיחה לאורך זמן תעמוד השנה על 3%. הדולר ממשיך להתרסק: היציג נחת השבוע לשפל של 3.45 שקלים, הרמה הנמוכה זה שנתיים. מדד אוקטובר עלה אומנם ב־0.4%, אבל האינפלציה הבסיסית ממשיכה להיות נמוכה, רחוקה מהיעד, ומעידה יותר מכל על סימני האטה.
אבל עם כל הכבוד לנתונים ולחברי הוועדה, הגורם הדומיננטי שישפיע על ההחלטה הוא הנגיד עצמו. ידוע שפרופ' ירון שקול מאוד, זהיר כמו קיפוד עוקצני, ואינו ממהר לקבל החלטות. אך כל הסימנים מראים שהפעם הריבית תרד ל־0.1%.
הפחתת הריבית גם מוצדקת לנוכח כל הנסיבות המקרו־כלכליות. הגיע הזמן לעשות את זה. ועדיין, למרות כל אלה, אם הריבית תרד, זאת תהיה בהחלט הפתעה.
נער הייתי וגם זקנתי ונזכרתי שמשום מה הבטחה כזאת לחיסול הסוכנויות ניתנה כבר בכנס הסוכנים באילת לפני חמש שנים. חוץ ממבצעי חיסול בעזה, מאז לא קרה דבר. אחרי הכל, אליהו הוא איש עסקים ותיק, וזה הדבר היחיד שמדריך אותו.
הבנקים גם מנועים מלהגיע בניסיונות שיווק לבתי העסק או להיפגש עם נציגי ועדי העובדים מנימוקי ריכוזיות, חשש מהפעלת לחצים פסולים או התניית שירות בשירות. כמו כן, נאסר עליהם לשווק מוצרי ביטוח, בניגוד להבטחות ולעמדת המפקחת על הבנקים. לעומת זאת, אם גוגל העולמית או אמזון יציעו בישראל שירותי בנקאות דיגיטליים, דלת הכניסה תהיה פתוחה לרווחה, ואף אחד לא ינסה לחסום אותן. במקרה זה, יספרו לנו ובצדק שמה שקובע הוא שיקולי התחרות ורווחת הצרכן.
אולם כשמדובר באפשרות לשיווק מוצרי ביטוח, מתן ייעוץ בפנסיה או כל מוצר חדש אחר, הבנקים נבלמים על הסף ומנועים מלעסוק בתחום בגלל הלובי הפוליטי יוצא הדופן של סוכני הביטוח. הנפגעים הם הלקוחות, שמחמיצים את האפשרות לרכוש פוליסות זולות.
המפקח על הביטוח בלם גם את האפשרות להעניק לסוכני הנסיעות אפשרות למכור ביטוחי נסיעות מוזלים לחו"ל, ובכך לסכן את הלקוח שעלול להישאר בזמן אמת ללא כיסוי ביטוחי.
לאחרונה הפכו גם חברות כרטיסי האשראי יעד למתקפה. בכנס הסוכנים השבוע טען נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד: "מכירת ביטוח על ידי הבנקים והשלוחות שלהם (קרי חברות כרטיסי האשראי - י"ש) היא מגה־אסון". במכתב לממונה על התחרות הוסיף רוזנפלד: "אנחנו מתנגדים נחרצות להשתלטות חברות האשראי על תחום הביטוח. גורם כה חזק, המכיר היטב את הצרכן על בסיס יומי, יגרום לפגיעה מהותית וקשה בענף הביטוח, וקיים חשש להפעלת לחצים פסולים על הציבור".
המכתב לא נשלח סתם כך. בשבוע שעבר פנה המפקח על הביטוח לד"ר מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים. הוא לא רצה לפתוח את דלת הכניסה לענף לחברות כרטיסי האשראי (שהופרטו ביוזמת האוצר עצמו), והעביר את תפוח האדמה הלוהט לממונה על התחרות. כל זה קורה בזכות הלובי הפוליטי של סוכני הביטוח, הנחשב למשוכלל במשק. ועדיין אסור להתבלבל. סוכן ביטוח הוא גורם חשוב בדאגה למבוטח ולאינטרסים שלו. בעניין זה אין תחליף לסוכן.
עם זאת, אין סיבה שעולם הביטוח יהיה חסום בפני מתחרים פוטנציאליים בתחומים בסיסיים שאינם מחייבים תואר בחשבונאות. הגברת התחרות רק תועיל לצרכן, תשפר את רמת שירות ותוריד מחירים, ואת זה כבר הוכיחו חברות הביטוח הישיר והדיגיטליות. רוזנפלד מסר בתגובה: "יש חוק בישראל. כל גורם חיצוני שאין לו רישיון לעסוק בביטוח, כולל סוכני נסיעות, אינו רשאי למכור. הדבר אמור גם לגבי חברות כרטיסי האשראי הריכוזיות. ביטוח זה לא מוצר שמוכרים כלאחר יד עם פגיעה בשירות. אם יתברר שלגורמים נוספים יינתן רישיון, לא נעצור כאן. אם צריך, נפעיל את הערוץ הפוליטי והמשפטי".
רשות החשמל, בניהול ד"ר אסף אילת, בישרה השבוע כי המליצה להפחית את תעריפי החשמל לצרכן הביתי בשיעור של 4% החל מינואר 2020. החיסכון הצפוי בהוצאות החשמל למשק בית נאמד ב־200 שקל לשנה. הרשות פרסמה שימוע פומבי המזמין כל בעל עניין לבוא ולהשמיע את עמדתו בנוגע להחלטה.
מלבד מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, שמותיהם של חברי מועצת הרשות אינם ידועים לציבור הרחב. מדובר בחיים פרננדס, נציגו של שר האוצר שבזמנו הפנוי משמש כסמנכ"ל קופת חולים מאוחדת; בגיל פרואקטור, משקיף מטעם המשרד להגנת הסביבה, שהוא חבר נוסף; והיו"ר - ד"ר אילת. מליאת המועצה חסרה נציג ציבור, שעדיין לא התמנה משיקולי בחירות. נטלתי לעצמי את תפקיד נציג הציבור כדי להשמיע את עמדתי בנושא התעריף, גם בלי להצטייד בתואר הנדסה גרעינית.
הגורם המרכזי להפחתת התעריף הוא הפיחות במחיר הפחם, שירד בשנה האחרונה ב־35% וחסך לחברת החשמל 1.1 מיליארד שקל. בזכותם בלבד התעריף אמור היה לרדת ב־4.1%. הגידול בהכנסות נטו (960 מיליון שקל) של חברת החשמל ממכירת תחנת הכוח אלון תבור היה אמור להביא להפחתה נוספת של 3.9% בתעריף. עם זאת, מדובר בהכנסה חד־פעמית שאינה יכולה להצדיק הפחתת תעריפים לאורך זמן. כנציג הציבור ברשות, הייתי עומד על כך שהרווח בגין המכירה יתפרס על פני שנתיים, ולא על פני שנה אחת בלבד.
הפחתה נוספת של 3.3% בתעריף עשויה הייתה להיות מהזרמת הגז ממאגר "לווייתן" במחירים נמוכים (4.79 דולר ליחידת חום) בהשוואה למחיר של מאגר "תמר" (6.3 דולר). זו בשורה מצוינת לחברת החשמל ולצרכנים. כאן צריך לזכור שהסכם המכירה עדיין לא אושר סופית, ויש לקוות שהוא ייחתם עד סוף השנה. הפיצוי ששולם לחברת החשמל על הפרת החוזה לאספקת גז טבעי ממצרים אמור היה להוזיל את התעריף ב־1.2% נוספים. ב־2020 הובאו בחשבון 300 מיליון שקל, ויתר הפיצוי יועבר לשנים הבאות.
חישוב פשוט מראה שלאחר כל ההפחתות הללו, תעריף החשמל אמור לרדת בינואר 2020 בלא פחות מ־12.5%.
אז לאן התנדפו בדרך 7.5%, ומדוע הוא יורד ב־4% בלבד? הסיבה לכך היא מעורבות פוליטית בקביעת מבנה התעריף בשנה האחרונה.
הסעיף הבולט הוא הלוואה בסך 700 מיליון שקל שקיבל האוצר ערב בחירות אפריל 2019, שנועדה למתן את עליית תעריפי החשמל כתוצאה מייקור הבלו על הפחם. כעת, בימי השפע, הוחלט לקזז את הסכום, מה שעלה לנו בהפחתת התעריף ב־3.1% נוספים.
כנציג ציבור הייתי דורש להימנע בעתיד מתרגילים כאלה. תעריף החשמל חייב לשקף אך ורק גורמים אובייקטיביים ולא שיקולים פוליטיים. גם גידול מאסיבי באנרגיות מתחדשות (שמש ורוח) והשקעה בסולקנים (שנועדו למנוע זיהום אוויר משימוש בפחם) מנעו הפחתה נוספת של 3.3%. ההשקעה המסיבית בסולקנים מיותרת, כי ממילא קיימת כוונה לסגור חלק מתחנות הכוח בפחם כמו אורות רבין חדרה. והיה גם כיסוי עלויות משנים קודמות כמו השימוש העודף בסולר, שמנע עוד הורדה של 1.4%.
ההנדסה הפיננסית הכרוכה בהעברת עלויות משנה לשנה ופריסת התשלומים הן הסיבות למניעת הפחתה דרמטית בתעריפי החשמל.
למרות הביקורת, אסור לזלזל גם בהוזלה של 4%. הבטחות הפוליטיקאים שתעריפי החשמל יוזלו בזכות מאגר "לווייתן" והרפורמה בחשמל הוכחו הפעם כמוצדקות.
מדובר במפלגה המתיימרת להמשיך את דרכם של האבות המייסדים, כמו שמחה ארליך, יגאל הורביץ ויצחק מודעי עליהם השלום ומשה נסים יבדל"א, שייצגו את ערכי הליברליזם הכלכלי־החברתי עד שבסוף שנות ה־80 נבלעו לחיקו של הליכוד ומאז לא נודע דבר גורלם.
השבוע התברר שיש להם שלושה ממשיכי דרך המעוניינים להחיות את ערכי הקפיטליזם בלי להתנצל. מדובר בעורכת הדין ליבי מולד, במנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אקסלנס, גלעד אלפר, ובד"ר רפאל מינס, פיזיקאי וחוקר באוניברסיטת אריאל. הם נערכים לבחירות מועד ג', שאמורות להתקיים במרץ. ייתכן שירוצו עצמאית, אבל האפשרות הסבירה היא ריצה משותפת עם מפלגה גדולה.
"לסחורה הליברלית יש קליינטורה במספרים לא מבוטלים", אומרים לי השלושה. בבחירות האחרונות תמכו בימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד, שקרובים בעמדותיהם לערכי הליברליזם. קודם לכן היו חלק ממפלגת זהות של משה פייגלין, שממנה פרשו בעקבות חילוקי דעות. "היו לנו חילוקי דעות אידיאולוגיים וגם על המיקום ברשימה. כשפייגלין חבר לליכוד, עזבנו אותו", אומרת מולד.
ד"ר מינס: "החירות של האזרחים תושג לדעתנו דרך צמצום מעורבות המדינה בכל התחומים, ולא רק בתחומים החברתיים. למשל, ביכולת של יזמים לפעול. זאת זכותם להביא לידי ביטוי את היכולת ללא הגבלות". אלפר מתמקד מטבע הדברים בבורסה: "שוק ההון הוא אחד התחומים הבולטים שסובלים מרגולציית יתר, וכל השחקנים מתלוננים על זה. התלונות מגיעות מכל הגופים במגזר העסקי. הממשלות האחרונות מנסות לשפר קצת, אבל זה לא מספיק".
אתם מבינים שהסיכוי של מפלגות קטנות הוא אפסי. היום הולכים בעיקר על חיבורים וגושים.
"נכון שאחוז החסימה בעייתי, אבל חשוב שבישראל תהיה מפלגה ליברלית, כי כל האחרות נעלמו או שעקרונותיהן התמוססו", אומרת מולד. "נמשיך את ערכי הקפיטליזם ונהיה על המפה, גם אם צריך לרוץ למרחקים ארוכים. אבל אנחנו בהחלט פתוחים גם לחיבורים פוליטיים עם המקורבים לנו אידיאולוגית. יש לנו פוטנציאל מיידי של יותר מ־50 אלף בוחרים".
כשאני מבקש לשמוע על האג'נדה והרעיונות של המפלגה, מולד מוסיפה: "כיום אין שום מפלגה שליברליזם וקפיטליזם הם הדגל שלה. יש ואקום בנושא. עד היום אני מעריצה את משה נסים, שהיה פעם שר אוצר. המפלגה שלנו תעשה טוב למדינה. מדד כדאיות עשיית עסקים בישראל נמוך מדי. אנחנו סובלים מיוקר מחיה בגלל הרגולציה ואי־שחרור חסמים. קפיטליזם דווקא טוב לעניים. אם לא יהיו רגולציה חונקת והגבלות עסקיות, נגיע למצב של מדינות כמו ניו זילנד, קוריאה הדרומית ושווייץ, שם מצב העניים משופר. בשווייץ מסתפקים בשבעה שרים בלבד, והשמיים לא נופלים וזה בסדר. צריך להוריד את הכוח המוגזם של הוועדים".
מפלגה ליברלית זה טוב. רעיונות קפיטליסטיים זה מעולה, אבל כל הרעיונות המצוינים הללו מתגמדים כשעל הפרק עומדת סוגיית קריטית יותר מכל מצע: עתידו של ראש הממשלה.
הוא חוטף ביקורת מהתקשורת על חישוב המסלול מחדש, אבל בכנס סוכני הביטוח שננעל אתמול הוא התקבל באופן לא מקרי בתשואות. הנושא הראשון בשיחתנו נגע להחלטה הדרמטית של חברות הביטוח להפסיק לחלוטין את ביטוחי הסיעוד הפרטיים.
"ביטוחי הסיעוד לפרטיים מהווים רק 20% מהשוק", אומר ברקת. "ארבעה מיליון נוספים מבוטחים דרך קופות החולים בביטוחים המשלימים. חברות הביטוח פנו אליי בבקשה להעלות את תעריפי ביטוחי הפרט, וסירבנו. אנחנו בוחנים פתרונות יצירתיים חלופים, ונציג פתרונות חדשים עם מודל ביטוח סביר והוגן. מצבו של כל מי שמחזיק בפוליסה כיום אינו משתנה. לא נזניח את המבוטחים".
אבל לא ברור מה יהיה עתידם של המבוטחים בקופות החולים עם ביטוח משלים. גם כאן עלולות חברות הביטוח לקום ולברוח יום אחד משיקולים כלכליים.
"בקופות החולים ההסדר שונה. חברות הביטוח לוקחות על עצמן 20% מהסיכון בלבד, ויתרת ה־80% היא קרן לערבות הדדית, כך שאני לא רואה בעיה בסיכון. לחברות אין דרישת הון כנגד הערבות הזאת, ובעצם היא מופעלת כמו קרן פנסיה. אני מניח שמבוטחים חדשים ילכו לקופות החולים. אנחנו לא רוצים שהמבוטחים יגיעו לשוקת שבורה, ועובדים על ביטוחים בסגנון אחר. בעבר הייתה אפשרות לייקר משמעותית את הביטוח, זה יצר מצב שעשוי היה להיות בעייתי. לא נחזור על שגיאת העבר".
האם אתה מרוצה מרכישת השליטה בהפניקס על ידי קרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלטין? מדוע הן כן וחברות סיניות לא?
"זאת רק תחילת הדרך. גופים בינלאומיים המשקיעים בישראל יעודדו גם משקיעים זרים בתחומים אחרים להגיע לכאן, וזו ברכה. אם אתה שואל לגבי הסינים, אני יכול להגיד שאני לא שולל מראש אפשרות כזאת. חברת ביטוח מסין שתציג רקורד הכולל ממשל תאגידי ראוי ויציבות מבחינת החוסן הפיננסי, עם מבנה בעלות ברור ומוגדר, תוכל להיכנס לכאן. אבל הכל צריך להיות ברור ושקוף, ושלא יקרה מצב שלאחר ההשקעה נצטרך להתעמת איתם. כדי למנוע עימות אני זקוק לקו ישיר למקבלי ההחלטות, תוך מתן שקיפות מלאה.
כשהגישו בקשות בעבר, התגלו בעיות שהביאו לעימותים איתם. למרות זאת, אני לא שולל את הסינים על הסף, אלא מסתכל על מכלול השיקולים מתוך דאגה לשמירת האינטרסים של הציבור".
ישנן מה שמכונה "תקנות סולבנסי", המסדירות את סוגיית ההון, יציבות חברות הביטוח וחלוקת דיווידנד. הבנתי שאתה מתכוון להקל על חברות הביטוח בנושא.
"אנחנו הולכים לכיוון אירופה באופן מלא. נאמץ את תקנות באזל, כי אי אפשר לייצר משהו חשבונאי ישראלי מקורי ללא שום לוגיקה. אנחנו רוצים להיות בקו אחד עם העולם. נכון שיש סוגיות נקודתיות המאפיינות את השוק המקומי, אבל להרבה סעיפים אין היום מקום. אנחנו עושים את השינוי בצורה מדודה מאוד. בשלב זה הדבר לא משפיע על תאבון חברות הביטוח לחלוקת דיווידנד, ומבחינה זו אף אחד לא צריך להיות מוטרד. דיברתי על כך גם עם הנגיד ועם המפקחת על הבנקים חדוה בר, והעבודה מולם טובה מאוד. נקדם יחד איתם דברים נוספים בנושא שוק ההון, עולם הנגזרים ומכשירי איגוח".
"מודל התשתיות מתאים יותר לגופים מוסדיים. אני תומך גם בהשקעה בהייטק, אבל צריך לשקול באיזו חברה להשקיע ובאיזה שלב, ומה מצב ההקצאה ההונית. בהייטק צריכים לפעול בעולם של תשואה מול סיכון. בשלב זה אנחנו תומכים בעולם הפינטק ואינשורטק בביטוח. אבל כדי להוכיח את רצינות הכוונות של הגופים המוסדיים, אני מצפה שהם ישקיעו גם מכספי 'הנוסטרו'".
התרעות פיקוד העורף