מאזן ההגירה הפנימי הגבוה ביותר ברשויות המקומיות ב-2018 היה בראש העין - 4,708 תושבים, ואחריה מדורגות חריש (3787), באר יעקב (2595) ועפולה (1495). כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הרשויות המקומיות שפורסמו היום (שלישי). לעומת זאת, המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים, בה נרשמה הגירה שלילית של 6048 איש, בדומה לשנה שלפני כן.
רוב העוברים לירושלים עשו זאת מבני ברק (925 בני אדם) ומבית שמש (668). רוב אלה שעזבו את הבירה עשו זאת לתל אביב (1636) ולבית שמש (1509). המדורגות אחרי ירושלים מבלינת מאזן הגירה שלישי היו בני ברק עם עזיבה של 3111 בני אדם, אשדוד (2836) ובת ים (2169).
בתל אביב, למרות יוקר מחירי הדיור מאזן ההגירה הפנימית היה חיובי - 582 בני אדם (כמה עברו לעיר פחות כמה עזבו אותה), כאשר רובם הגיעו מירושלים. רוב היוצאים מתל אביב עברו לרמת גן - 2548, לחולון - 1344 ולגבעתיים - 1317.
בשנת 2017 נישאו 50,029 אנשים והתגרשו 14,741. שיעור הנישאים הגבוה ביותר ל-1000 תושבים היה בבית"ר עילית עם 100.7, ואחריה חריש עם 91.4. שיעו המתגרשים הגבוה ביותר היה באילת - 18.
הממוצע הארצי של מספר התלמידים למורה עמד על 8.7, כשהגבוה ביותר היה באליכין, עם 33.4 ובלהבים עם 25.4. הממוצע הנמוך ביותר נרשם במועצות האזוריות תמר (1.8) נווה מדבר (2.2) ואל קסום (2.4).
53.9% מהמועסקים עובדים מחוץ ליישב מגוריהם. בגבעתיים לוקחים את הנתון הזה לקצה, כש- 81.8% עובדים מחוצה לה. מטבע הדברים, באילת המרוחקת מיישובים אחרים נרשם הממוצע הנמוך ביותר של תושבים העובדים מחוץ לעיר - 6.4%.
השיעור הארצי של משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם עומד 67.2%. בתל אביב השיעור הנמוך ביותר עם 41.9%. ואילו הגבוה ביותר ברהט עם 95.6%.
בעיריות בהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית רבה וכן רמה סוציו-אקונומית גבוהה, נרשמה הכנסה גדולה יותר מארנונה. כך בתל אביב גבתה העירייה 7,058 שקל לנפש בשנה ובהרצליה 5,670 שקל לנפש. עוד עולה מהנתונים כי שיעור הארנונה שלא למגורים עמד על 55.4% מהסך הכולל. הגרעון השוטף הסתכם ב-380 מיליון שקל לעומת 94 מיליון ב-2017. ב-147 רשויות נרשם עודף תקציבי לעומת 108 עם גרעון.
התרעות פיקוד העורף