"משמעות הדברים היא שתחום הבנייה והתשתיות של מדינת ישראל תלוי, כמעט באופן מוחלט, בעובדים פלסטינים. סיפור הקורונה לימד אותנו שיעור חשוב. מדינת ישראל חייבת לחשוש מכך שיו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, יחזיק בשאלטר על ענף הבנייה, כך שבתגובה להכרזה ולמימוש הסיפוח – הוא יוכל לאסור, באחת, על עובדי בנייה פלסטינים להגיע לישראל. משמעות הדבר תהיה קריסת הענף שתגרור את קריסת המערכת הבנקאית החשופה באשראי בגובה של כטריליון שקלים לענף.
"הטיפול במשבר הקורונה בענף הבנייה חייב לכלול שורת החלטות מיידיות של הממשלה. הראשונה היא הכרה במשבר כאירוע כוח עליון שלא היה תלוי בהתנהלות הקבלנים ולכן יש לשחרר את הענף מהקנסות הקבועים בחוק על איחור במסירת דירות. במקביל, הממשלה חייבת להפנים שעליה להפחית את תלות הענף בעובדים מהרשות הפלסטינית, להגדיל משמעותית ומיידית את מספר העובדים הזרים בתחום הבנייה בישראל ולהשקיע השקעות גדולות בהכשרת עובדים ישראלים לענף.
"צריך להבין שכל עובד זר בענף שלנו מוסיף שני מקומות עבודה חדשים לעובדים ישראלים שעוסקים בחלקים המשלימים את העבודה של אותו פועל בנייה זר, כך שהוספת 30 אלף עובדים זרים תייצר עוד כ־60 אלף מקומות עבודה לישראלים, שזו תועלת כלכלית ענקית בפני עצמה. הכשרת ישראלים לעבודות בענף הבנייה הפכה להרבה יותר דחופה גם בגלל תוכנית הסיפוח וגם בגלל פיטורי הענק שצפויים בסופו של דבר להתרחש בעקבות הקורונה. השכר המשולם היום לעובדים בבנייה הוא מהגבוהים במשק. לצורך כך, על המדינה להעמיד תקציב להכשרה מקצועית ולעידוד הישראלים לעבודה בבנייה".
בעוד ענף הבנייה מתמודד בעקבות אירוע הקורונה עם בעיות לא פשוטות, מבט רוחב על כלל התנהלותו מעלה צורך בהתערבות רחבה של הממשלה לצורך קידום הבנייה מכל הסוגים, בשל כשלים שנולדו כבר לפני שנים ולא טופלו. לדעת סרוגו יש רשימה של פעולות שעל הממשלה לבצע כדי לחסל את הכשלים האלה. "אנחנו הענף היחיד במשק שאומר לקברניטים שאינו זקוק מהמדינה לתמיכה כספית אלא לתמיכה וקידום צרכים שלנו למען הרחבת הבנייה, כמו טיפול במחסור בכוח אדם ובקרקעות, לצד הקלות רגולטוריות", מסביר סרוגו, "והמשק זקוק לכך – ענף הבנייה הוא ענף שמוביל כלכלות בכל מקום, ובישראל ביתר שאת. קידום הנושאים הללו יחלץ את המשק כולו מהמשבר הרבה יותר מהר".
"הממשלה הנכנסת צריכה להפשיר קרקעות ולתכנן 4.5 מיליון דירות כדי לעמוד ביעד בנייה בפועל של שלושה מיליון דירות, שלהן המשק יזדקק ב־2040, ומיליון דירות מתוך התוכנית הזו צריכות לקום במסגרת התחדשות עירונית. אנחנו זקוקים לשני מטרופולינים חדשים, בגליל ובנגב, עם צפיפות מינימלית בבנייה רוויה של עשר יחידות דיור לדונם ברוטו, בכדי להתגבר על החסמים הקיימים בהרחבת יישובים קיימים. צריך לבצע תכנון מקיף כדי להבטיח שם איכות חיים גבוהה וביטחון תעסוקתי. יש לעמוד ביעד התחלות בנייה בהיקף של 70 אלף עד 100 אלף יחידות דיור בשנה. ובמקביל, יש לעודד בנייה להשכרה".
"יש בענף מחסור גובר בחומרי גלם וחציבה שיש לטפל בו עם שיווק שטחים למחצבות חדשות ושינוי שיטת תמחור השימוש במחצבות כדי להבטיח תחרות בתחום הזה, שתפחית מחירי חומרים כפי שכבר קבעו שתי ועדות שונות שהקימה הממשלה בעבר. אנחנו מצפים שהמדינה תפעל לקדם את איכות הסביבה בבנייה בקביעת מכסות שימוש בחומרים ממוחזרים וניקוד עודף להצעות במכרזי בנייה שיתחשבו באיכות הסביבה, עם הסדרה של פינוי פסולת בנייה לאתרי מיחזור מורשים ועוד".
סרוגו מוסיף: "אבל כל אלה צריכים להתחיל בהחלטה גורפת של הממשלה כי הבחירה בקבלן בכל מכרז תהיה בהצעה המתאימה ביותר, גם כשהיא לא הזולה ביותר, על ידי ניקוד של התאמת הקבלן לפרויקט עם מדדי איכות ענפיים יחד עם עידוד שימוש בטכנולוגיות חדשות. יש צורך דחוף בהרחבת התחרות ובשילובם של קבלנים קטנים ובינוניים בכל סוגי המכרזים בתשתיות. בתחום הזה נוצר כאוס לא קטן בשל אי־התאמות בין תכנון וביצוע, שצריך לשנות על ידי תכלול הפעולות, וכדי להשלים את התמונה יש להקים מנגנון יישוב סכסוכים וחלוקת סיכונים מסודרת בין מזמין עבודה למבצע".
התרעות פיקוד העורף