לדברי ירון, "על אף הביצועים המצרפיים הטובים עד כה של היצוא, ייסוף מהיר עלול לפגוע בביצועים של היצוא ושל הענפים המייצרים תחליפי יבוא בהמשך, ולהקשות על התאוששות המשק. החשש מתעצם לאור מצב הסחר העולמי והגידול באחוז החברות המדווחות על מחסור בהזמנות ליצוא".
הנגיד הסביר כי היחלשות הדולר היא תופעה עולמית, והשקל לא בלט באופן מיוחד בהתחזקותו מול הדולר - בין היתר בזכות המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח. סיבות נוספות להתחזקות השקל היו הגידול העודף בחשבון השוטף, בשל התכווצות יבוא, וירידה במחירי האנרגיה. לפי נתוני בנק ישראל, רכישות המטבע, שהסתכמו מתחילת השנה ועד חודש נובמבר ב־17 מיליארד דולר, סייעו לעמוד מול זרמי המטבע שנכנסו לישראל ומיתנו את קצב הייסוף.
הנגיד הוסיף: "בנסיבות הנוכחיות, רמת יתרות המטבע (שעומדת על 163 מיליארד דולר - י"ש) איננה מהווה מגבלה על מדיניות רכישות המט"ח. בנק ישראל מתכוון להמשיך את המדיניות בשוק המטבע גם ב־2021, ולרכוש מט"ח בכמות שתידרש, כדי למנוע הימשכות של הייסוף מעבר למה שנגזר מהנתונים הבסיסיים במשק".
אנליסטים ומנהלי השקעות מעריכים אף הם כי הדולר נחלש לנוכח עודף הסחר בישראל. עופר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, מסביר כי התאוששות היצוא ברבעון השלישי היא אחת הסיבות לכך.
יוסי פרימן, מנכ"ל חברת המימון פריקו, העריך אתמול: "השוק הוצף במט"ח בגלל לקוחות זרים שמוכרים דולרים לצורך השקעות באיגרות חוב והגופים המוסדיים שמבקשים להגן על חשיפת המטבע בהשקעות הגלובליות"
התרעות פיקוד העורף