השער היציג של הדולר ירד אתמול ב־0.47% ונקבע על 3.207 שקלים - הרמה הנמוכה ביותר מתחילת השנה, כאשר ב־14 בינואר הודיע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על תוכניתו לרכישת 30 מיליארד דולר במהלך 2021. המהלך נועד לחזק את הדולר מול השקל במטרה לסייע ליצואנים, ואכן בשבועות שלאחר מכן הדולר התאושש ובשלב מסוים אף עלה מעבר ל־3.3 שקלים לדולר. מאז הוא שב ונחלש, ועל פי ההערכות נכון לסוף אוגוסט מיצה בנק ישראל את מלוא מכסת הרכישות.

עם זאת, במהלך 2021 הודיע הנגיד שגם אם ירכוש את מלוא המכסה אין זה מונע ממנו להמשיך ולרכוש דולרים. נכון להיום היקף יתרות מטבע החוץ כבר הגיע ל־202 מיליארד דולר אבל הוא ממשיך לעלות.

היתרות מהוות כבר כעת כמחצית מהתוצר המקומי הגולמי. מומחי מטבע מעריכים כי היחלשות הדולר אל מול השקל (וגם מול היורו) נובעת מההערכות שהעלאת הריבית בארה"ב הולכת ומתרחקת. השקל החזק גם מעיד על עוצמת המשק הישראלי בכלל וענף ההייטק בפרט.

יו"ר הפד האמריקאי חושש בשלב זה להעלות את הריבית, מחשש כי הדבר יבלום את סימני הצמיחה וההתאוששות בארה"ב, שחטפה מכה קשה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בתחילה הייתה סברה שלפיה העלאת הריבית תיתכן כבר במהלך 2022, ואולם כעת ההערכות מתייחסות לשנת 2023.

אפילו התעשיינים, בראשותו של ד"ר רון תומר, הפנימו כי מדובר במגמה עולמית ואין להם טענות בנושא כלפי מדיניות בנק ישראל, שעושה ככל אשר ביכולתו לחיזוק שער החליפין. הדולר החלש אמור היה בימים כתיקונם להוזיל את עלות הנסיעות לחו"ל ואת השהות בבתי המלון, אולם סגירת השמיים בפועל לטיסות מונעת מהציבור את האפשרות ליהנות מכך.

זאת ועוד: למרות שער החליפין הנמוך, בענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה צופים גל מחודש של עליות מחירים אחרי החגים. הדבר מוסבר בין השאר בעלייה ניכרה במחירי ההובלה הימית, התייקרות בעלויות התפעול בנמלים וירידה בכמויות המיוצרות עקב מחסור עולמי בתעשיית הצ'יפים.

העלאת הריבית מתרחקת והדולר צנח לרמתו הנמוכה ביותר ב־2021

השער היציג, שנקבע על 3.207 שקלים, מעיד על עוצמת המשק והתאוששות ממשבר הקורונה. על פי ההערכות, בנק ישראל מיצה את מכסת הרכישות שנקבעה בתחילת השנה בהיקף של 30 מיליארד דולר