המהלך מופעל לנוכח הביקורת הציבורית על גובה הכנסות הבנקים מעמלות והיעדר התחרות בתחום. נזכיר, שבתחומי צרכנות אחרים ובהם מחירי הלחם או מוצרי החלב, המגמה הינה דווקא להוציא את המוצרים מפיקוח.
המפקח יאיר אבידן הסביר את המהלך משיקולים של טובת הציבור, ובמטרה להקפיא את רמת המחירים הקיימת. השירותים שבהם יורחב הפיקוח הם פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול עמלות מורחב ומסלול עמלות מורחב פלוס.
עמלות אלה הן הפופולריות ביותר בקרב לקוחות הבנקים. עמלת פקיד נגבית על כל פעולה שמתבצעת במישרין על ידי פקיד כמו הפקדת מזומנים, משיכת מזומנים, תשלום שובר, העברה מחשבון לחשבון ועוד.
העמלה היקרה ביותר בהקשר זה נגבית על ידי בנק מזרחי טפחות (6.8 שקלים לפעולה) והזולה ביותר על ידי בנק יהב (4 שקלים). על פעולות בחשבון העו"ש המתבצעות באופן ישיר (שלא דרך הפקיד כמו באפליקציה, באתר או במכשיר אוטומטית) נגבית עמלה נמוכה יותר.
היקרה ביותר עומדת על 1.85־2 שקלים לפעולה בקבוצת דיסקונט והזולה ביותר (1.2 שקלים לפעולה) בבנק יהב. לקוח שרצה לקנות "סל עמלות" ולשלם מחיר ידוע הצטרף למסלול הבסיס. מדובר במסלול שהיה עד היום מפוקח ושעמד על עשרה שקלים בחודש.
המפקח מכניס לפיקוח גם את מסלול העמלות המורחב והמסלול המורחב פלוס, שכאמור עד כה לא היו בפיקוח. במסלולים אלה ניתן לבצע מספר רחב יותר של פעולות עו"ש מעבר לפעולות הבסיס.
את המחיר היקר ביותר במסלול המורחב (30 שקל לחודש) גבה עד היום בנק מזרחי טפחות. את המחיר הזול ביותר (20 שקל לחודש) גבה בנק יהב. בעקבות הכנסת העמלות לפיקוח, בנק שיבקש להעלות את תעריף העמלות יידרש להגיש למפקח על הבנקים בקשה מנומקת לכך ולקבל את אישורו.
המפקח על הבנקים יאיר אבידן אמר: "הפיקוח על הבנקים פועל במגוון דרכים כדי לאפשר לציבור לצרוך שירותים בנקאיים בסיסיים בסניפים ובערוצים הדיגיטליים השונים במחיר הוגן. כדי להבטיח זאת החלטנו להכניס לפיקוח שירותי עו"ש נוספים".
התרעות פיקוד העורף