בעקבות מתקפת הטילים מאיראן שכוונה לעורף הישראלי, חברת אורבניטופ הכריזה בשבוע שעבר כי אושרה במהירות יוצאת דופן תוכנית פינוי־בינוי בבניין שנפגע ישירות בעיר בני ברק – בתוך פחות מיממה. המהלך, במידה ואכן ייצא לפועל, נחשב לאחד האישורים המהירים בתולדות ההתחדשות העירונית בישראל.
לפי חברת אורבניטופ, מדובר בבניין ישן ברחוב המכבים 68 בעיר, בו התגוררו 24 משפחות בדירות ללא מיגון. הבניין נפגע קשות מטיל והוגדר כבלתי ראוי למגורים. בעקבות הפגיעה, התכנסה הוועדה באופן מידי ואישרה את ההיתר שהמתין קודם לכן לאישור סופי. התוכנית שאושרה כוללת הקמת מבנה חדש בן 84 יחידות דיור עם ממ"דים, מעליות ותשתיות חדישות, וכן תוספות ציבוריות הכוללות גני ילדים, שטחי מסחר ומבני ציבור.
חברת "אורבניטופ", המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית במגזר החרדי, עומדת מאחורי הפרויקט, והיא זו שיזמה את התוכנית המקורית והייתה בעיצומם של הליכי אישור טרם נפילת הטיל. מנכ"ל החברה, צבי נויגרשל, מסר כי "האירועים האחרונים מדגישים את החשיבות הקריטית של בנייה איכותית ומקצועית עם מיגון ראוי. המהירות שבה קיבלנו את ההיתר היא יוצאת דופן, ומעידה על הדאגה של הרשות המקומית לאזרחים".
בשיחה עם "מעריב" הדגיש נויגרשל כי יידרשו לפחות שישה חודשים עד לתחילת העבודות בפועל. "ייתכן שפיקוד העורף או העירייה יובילו את שלב ההריסה מוקדם יותר, אך בנוגע לתחילת הבנייה עצמה – מדובר בפרק זמן של כחצי שנה להיערכות".
כזכור, דיון חירום שהתקיים ב־18 ביוני בוועדת הפנים של הכנסת העלה את סוגיית הבתים שנהרסו בעקבות מתקפות הטילים ברחבי הארץ – ובמיוחד בבת ים, שם נפגעו כ־75 מבנים, מהם 20 מיועדים להריסה מידית. ראש העיר צביקה ברוט התריע כי "אין שום סיכוי שנצליח לקדם תב"ע בפחות מחמש שנים".
נויגרשל התייחס גם לחשש המוצדק של ראשי הערים: "כדי להתחיל לפעול גם בבניינים אחרים כמו בת ים למשל, צריך לפעול גם בווועדה המקומית וגם במחוזית - אם שתי הוועדות הללו לא יירתמו בכל הכוח - אלו הליכים שלוקחים שנתיים לפחות, אם הם יירתמו בכל הכוח או לחלופין ייתנו כוח לוועדה המקומית להחליט, זה יקצר את זה לשנה, עדיין מדובר בתהליכים מאוד מורכבים".
אחת מהבעיות שעלו בדיונים נוגעת להיתכנות הכלכלית של פרויקטים כאלה. לדברי נויגרשל, לבניינים שנפגעו אין כדאיות כלכלית עצמאית, בשל שטחם הקטן וריבוי הדירות - מצב תכנוני אופייני בבני ברק. לפיכך, הוצע שמס הרכוש, שמיועד לפצות את הדיירים, יוזרם ישירות לקרן ייעודית להתחדשות עירונית שתעביר אותו ליזם. מהלך כזה מחייב שינוי חקיקה או הסדרה משפטית – נושא שנמצא בדיונים מול שר האוצר ושר הפנים.
אך מעבר לכך, ניכרים גם הקשיים הכלליים בענף הבנייה: מחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי גלם ועיכובים בלוגיסטיקה. למרות זאת, הערכת אורבניטופ היא כי אם הכול יתקדם לפי התכנון, הדיירים יוכלו לחזור לדירותיהם בתוך כשנתיים וחצי – זמן שיא במונחי פרויקטים של פינוי־בינוי, בעוד ברשויות אחרות כאמור, חוששים כי ייקח שנים רק לאשר תב"ע.
אלא שכעת, נשאלת השאלה – האם המקרה המדובר יישאר בגדר אירוע חריג וחד־פעמי או שמא הממשלה תמצא את הדרך לקדם פרויקטים נוספים? בזמן שעשרות אלפי יחידות דיור שנהרסו או נפגעו ברחבי הארץ עדיין ממתינות למענה תכנוני, כלכלי וחוקי שיאפשר את שיקומן, נדמה כי כרגע, הממשלה ממשיכה להסתפק בהצהרות – אך לא בונה שום תשתית אופרטיבית רחבת היקף שתאפשר את השיקום בזמן סביר.
שמול מציע מודל פעולה הכולל הקמת שולחן עגול עם נציגי הוועדות המקומיות והמחוזיות, פיקוד העורף, הרשות להתחדשות עירונית ונציגי הדיירים. בתוך שבועיים מהדיון ניתן, לדבריו, להוציא היתר חפירה ודיפון, ולאחר חודש להתחיל בעבודות תשתית, אם יאושרו החרגות נדרשות.
בדיון המדובר שנערך בוועדת הפנים בשבוע שעבר, הודיע מנהל תחום נזק ישיר ברשות המסים, משה ראש, כי יועברו מקדמות לרשויות המקומיות עבור שהייה זמנית במלונות ואבטחת מבנים פגועים. בנוסף, מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ עדכן על החלטת ממשלה לפיה כל תושב שביתו נפגע יקבל מענק של 1,500 שקל, ועוד 500 שקל לצרכים אישיים.
אך האירועים האחרונים ממחישים כי שיקום מהיר הוא אתגר שהמדינה לא מצליחה לעמוד בו, וכי המדינה מתקשה לתת מענה מהיר לאלפי המפונים. המודל שמובילה עיריית בני ברק עם חברת אורבניטופ עשוי לשמש תקדים למדיניות לאומית שתשלב בין יזמים פרטיים לרשויות מקומיות, עם תמיכה רגולטורית ותכנונית מהמדינה. על רקע מציאות ביטחונית מתוחה, ייתכן כי זו הדרך היחידה להחזיר את הבתים – ואת הביטחון – לתושבים שנפגעו.
התרעות פיקוד העורף