בעקבות ההרס הנרחב מירי הטילים במבצע "עם כלביא", פונו מבתיהם למעלה מ-11 אלף תושבים. על המימון לדיור חלופי עד לשיקום הבתים, אחראית רשות המיסים - והביקוש לדירות חלופיות הרקיע שחקים. במקביל לדיון הציבורי על עליית מחירי השכירות עקב הביקוש הבלתי מתפשר לממ"ד, והעלייה החדה בביקוש - בעיקר באזורי השכונות עם ריכוז גדול של מפונים, עולה שאלה רחבה ועמוקה יותר: כיצד יוכל ענף הנדל"ן להתמודד עם מחסור בדיור, עלויות מימון גבוהות ומחסור בכוח אדם – מבלי לקרוס? לפי מומחים בענף, התשובה נעוצה באימוץ טכנולוגיות חדשות שכבר קיימות, אך משום מה, בענף הבנייה הישראלי עדיין מתקשים לעשות בהן שימוש.
לדברי צביק, כשהמצב נעשה קשה, יזמים חיפשו פתרונות שטחיים כמו קמפיינים בפריים טיים בטלוויזיה. "פתאום רואים את כל החברות הגדולות מפרסמות בטלוויזיה, כולם לוקחים איזה סלב ומפרסמים, זה עוזר? התשובה היא חד משמעית - לא. אבל זה המקום שהכי קל ללכת אליו, במקום לחשוב על איך משנים את השיטה ואת הגישה, אז פחות עושים את זה".
לדבריו, מערכת שיווק חכמה לא רק משפרת את ההתאמה – היא גם חוסכת זמן וכסף: "במקום להפעיל מערך של מתאמי פגישות שמתקשרים למאות אנשים, הרוכש קובע את הפגישה בעצמו, אחרי שעבר תהליך התאמה. זו שיטה שחוסכת משאבים וניתנת לגלגול כהוזלה לצרכן הסופי".
"המטרה שלנו היא להתאים ללקוח בדיוק מה שהוא צריך, וכך גם איש המכירות מקבל ניתוח מדוייק של פרופיל הלקוח ויודע להתאים לו בדיוק את המוצר המתאים לו והמדוייק לו. כל ה-AI והרובוטיקה היום נמצאים חזק בנדל"ן, אבל מה הקאץ'? היזמים והקבלנים קצת תקועים בפעם, קשה להם לאמץ גישות חדשות ויוזמות חדשות", הוא מוסיף.
"אפילו אתרי האינטרנט שיש ליזמים הם מיושנים" הוא מוסיף, "האני מאמין שלי הוא להיות אמיתי עם הלקוח, נגמרו התקופות של להיות סוכן מכוניות אמריקאי, עדיף לי למכור פחות דירה ולדעת שמכרתי ללקוח את הדירה שבאמת מתאימה לו. בסוף, אם עושים את העבודה כמו שצריך זה מקצר תהליכים ומוזיל עלויות".
"זה בא לידי ביטוי בהמון תחומים בענף הנדל"ן ולא רק בשיווק", לדבריו של צביק, למרות שהטכנולוגיות קיימות, לא מרבים לעשות בהן שימוש בארץ, על אף שהן חוסכת זמן וכסף רב. "בחו"ל הכל מפותח יותר מבחינה טכנולוגית וזה מה שמצחיק - הרוב מגיע מאיתנו ובסוף בחו"ל משתמשים בזה יותר. אנחנו חברה יותר שמרנית וזה בא בכל תחום של החיים".
לאור מצוקת כוח האדם הקשה בישראל, פרץ מסביר כי הטכנולוגיות שמבוססות על אוטומציה כמו הדפסת מבנים בתלת מימד, רובוטים לביצוע משימות מדויקות באתר, ושימוש ב-Construction Tech שמפחית את התלות בכוח עבודה פיזי - הן פתרון ישיר למשבר כוח האדם. במקום מאות עובדים באתר, ניתן לתפעל תהליך עם כמה מפעילים וטכנולוגיה.
לדבריו, פתרונות הבנייה הבולטים היום בשוק, שיכולים לקצר את זמני הבנייה באופן משמעותי הם: בנייה מודולרית –קירות, תקרות ואפילו חדרים שלמים שמורכבים מראש במפעל. הדפסת מבנים בתלת מימד, המאפשרת בנייה של בית שלם תוך ימים. וניהול פרויקטים דיגיטלי (BIM) – שחוסך טעויות ותקלות בשטח.
"מעבר חד לטכנולוגיות בנייה מתקדמות לצד רגולציה מותאמת – יכול לשנות את המשחק", הוא טוען, "אם הממשלה תקדם מכרזים לטכנולוגיות מהירות, תאפשר יבוא מודולים מוכנים ותשחרר חסמים בירוקרטיים, אפשר לראות שינוי תוך שנים ספורות".
"גם עלויות קרקע גבוהות – שמקשות גם על פתרונות יעילים. כדי להתקדם, ישראל צריכה מהפכה של ממש – בתפיסה, בחקיקה, ובמדיניות" הוא אומר לסיכום.
עם זאת, כדי שהטכנולוגיות הללו לא יישארו בגדר הדמיות מרהיבות או מצגות משקיעים, היא מדגישה כי חשוב להבין שהטמעה מוצלחת תתרחש דווקא דרך תחומים מוכרים ובוערים – כמו בטיחות, לוחות זמנים, ניהול סיכונים ותחזוקה – לצד תהליך הדרגתי של למידה, הכשרה והתאמה לאתרי העבודה ולשפת העובדים. החסם המרכזי הוא תרבות שמרנית בענף הבנייה – אך ככל שמנהלים מזהים ROI ברור, כך גוברת המוכנות לשינוי. איך עושים את זה בפועל?
לדבריה, בראש ובראשונה - תכנון: כלים מבוססי ,Generative AI כמו Spacemaker או ,Hypar מאפשרים למהנדסים ולאדריכלים להפיק חלופות תכנון בצורה אוטומטית, תוך התחשבות בפרמטרים של מזג אוויר ותנאי סביבה כגון שמש, רוחות, רעש ותקנות בניה. הכלים מציגים חלופות מיטביות כבר בשלב הייזום, וכך מתקבל תכנון מהיר, ומדויק – שחוסך שבועות של עבודה בשיטה הקונבנציונאלית.
גם היא מזכירה את טכנולוגיות BIM שכבר נמצאות בשימוש רחב אצל יזמים, ומשולבות כיום עם יכולות AI . לדבריה, ניתן לזהות התנגשות מערכות מראש, להפיק הדמיות תלת-מימד מדויקות ולשפר תיאום בין מתכננים לגורמי ביצוע – מה שמצמצם את הצורך בבניית דגמים יקרים ומפחית בזבוז.
ביצוע וניהול: ראייה ממוחשבת וניטור שטח
טכנולוגיות כמו Buildots (ישראלית) ו־Constru.ai מאפשרות מעקב אחר קצב ההתקדמות האמיתי באתר באמצעות מצלמות קסדה או מצלמות קבועות. המערכות משוות בין התכנון לבין הביצוע בפועל, ומזהות סטיות, עיכובים או טעויות – לא על בסיס תחושת בטן, אלא באמצעות נתוני אמת עדכניים.
גם הרחפנים הפכו לחלק בלתי נפרד מפרויקטי הבנייה – במדידה, בקרה ולוגיסטיקה. כך למשל, בסימון תוואי כביש בן קילומטרים, רחפן מסוגל לבצע את העבודה בזמן קצר ובדיוק גבוה – במקום ימים של מדידה ידנית.
בטיחות: המפתח להטמעה מהירה
הבינה המלאכותית נכנסת לאתר באחת הנקודות הרגישות ביותר – בטיחות. מצלמות וראייה ממוחשבת מזהות סיכונים כמו פתחים לא מגודרים, תנועה לא מתואמת של כלים או אי-שימוש בציוד מגן. היתרון כפול: חיי אדם נשמרים, ובמקביל – קיימת פתיחות מצד מנהלים ועובדים לאמץ טכנולוגיה שתומכת בשטח.
רובוטיקה ואוטומציה: עובדים סביב השעון
במקומות שונים בעולם פועלים כבר היום רובוטים שמבצעים עבודות בסיסיות כמו הנחת בלוקים, טיח וצביעה. רובוטים כמו SAM (Semi-Automated Mason) יודעים לבנות קיר שלם לפי תכנית, תוך עמידה באיכות הביצוע ושמירה על דיוק מרבי – ולעבוד 24/7 ללא הפסקות. התוצאה: עלייה בפריון וקיצור לוחות זמנים.
תחזוקה חכמה: לחזות לפני שזה קורה
מכונות כבדות באתרי הבנייה – כמו עגורנים, שנאים ומיכון אחר – עלולות לגרום לעיכובים משמעותיים במקרה של תקלה. כאן נכנסות לתמונה מערכות כמו EcoPlant הישראלית, המנטרות את מצבן של מערכות קריטיות בזמן אמת, חוזות תקלות מראש ומאפשרות לבצע תחזוקה מונעת – במקום לתקן בדיעבד.
לדבריה, בעתיד הקרוב נראה אתרי בנייה חכמים עם ניתוח נתונים ומידע בזמן אמת, שילוב של עוזרי AI בתקשורת בין עובדים, רובוטים ומערכות לוגיסטיות אוטונומיות, וטכנולוגיות ראייה שמגיעות עד לרמת העובד הבודד באתר.
היא מדגישה כי הטכנולוגיות כבר קיימות. גם בישראל – פועלות חברות שמספקות פתרונות מוכחים. אך כדי שהענף יתקדם בקצב הרצוי, נדרש שילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין הכשרה מקצועית, התאמת התרבות ותיווך אנושי. כל אלה ביחד יביאו לשיפור האיכות, צמצום לוחות זמנים, חיסכון בעלויות והגברת הבטיחות.
התרעות פיקוד העורף