הקיץ הוא עונת מעברי הדירה. חוזי שכירות מסתיימים, משפחות נערכות לקראת שנת הלימודים החדשה, סטודנטים מחפשים מקום מגורים, ובכל שיחה כמעט נדמה שמישהו אורז ארגזים, מחפש דייר מחליף או מתווכח עם בעל הבית על החוזה הבא. אבל האם באמת כולם עוברים דירה בקיץ? יצאנו לבדוק.
מבדיקה מיוחדת שערך אתר יד2 עבור "מעריב" עולה כי לתחושה הזאת יש בסיס מוצק. ביוני 2026 היה הביקוש לדירות להשכרה – אותו מודדים ביד2 באמצעות מספר הפניות למודעות - גבוה ב-43.4% מהממוצע החודשי השנה וחצי האחרונות.
לא רק בהשוואה לחודשי החורף, אלא גם בהשוואה ליוני שנה שעברה מדובר בזינוק חד, אך כזה שכדאי לקרוא אותו בזהירות - ביוני 2025 התנהלה מלחמת "עם כלביא", שפגעה בפעילות השוטפת במשק וככל הנראה דחתה חלק מהחיפושים וממעברי הדירה לחודשים הבאים. לכן בסיס ההשוואה ליוני השנה נמוך יחסית, ולא בטוח שהקפיצה שתירשם ביולי, אם תימשך המגמה, תהיה באותו סדר גודל.
עם זאת, הנתונים מראים שהעלייה בביקוש אינה תופעה של חודש אחד בלבד. אחרי שמספטמבר עד מרץ הביקוש לדירות להשכרה היה מתחת לממוצע, באפריל 2026 היה הביקוש גבוה ב-2.5% מהממוצע החודשי. במאי הוא כבר עלה ל-27.3% מעל הממוצע, וביוני הגיע כאמור ל-43.4%. לשם השוואה, ב-2025 הגיע הביקוש לשיאו ביולי, אז היה גבוה ב-35.3% מהממוצע, לעומת 19.9% ביוני.
לצערם של מחפשי הדירות, ההיצע אמנם גדל, לפחות משום שחלק מהשוכרים שפנו לדירה חדשה פינו במקביל את הדירה הקודמת שלהם, אך הוא לא עלה באותו הקצב. ההיצע ביוני 2026, שנמדד לפי מספר המודעות הפעילות להשכרה באתר, היה גבוה ב-6.9% בלבד מהממוצע החודשי – וזאת כאמור לעומת זינוק של יותר מ-43% בביקוש.
הפער החל להיפתח כבר באביב. באפריל היה ההיצע נמוך ב-12.8% מהממוצע, ובמאי הוא היה כמעט זהה לממוצע, וזאת בשעה שהביקוש כבר זינק ביותר מ-27%. ביוני הגיע הפער בין שיעור העלייה בביקוש לבין שיעור העלייה בהיצע לכמעט 37 נקודות אחוז. את הפער הזה ראינו גם בעונת המעברים של 2025 אז ההיצע עלה אך בקצב מתון יותר מהביקוש: ביולי אשתקד הוא היה גבוה ב-22.9% מהממוצע, לעומת ביקוש שהיה גבוה ב-35.3%.
כאשר מספר המחפשים גדל מהר יותר ממספר הדירות המוצעות, כוח המיקוח נוטה לעבור לבעלי הדירות והלחץ על המחירים גובר. הפער הזה בולט במיוחד בדירות מבוקשות יותר, ובראשן דירות עם ממ"ד.
כמה עולה חדר מוגן?
בהרצליה, למשל, המחיר המבוקש לדירת ארבעה חדרים עם ממ"ד הגיע ביולי ל-11,120 שקל בחודש, לעומת 7,470 שקל לדירה ללא ממ"ד. מדובר בפער של 3,650 שקל, כמעט 49%. בתחילת 2025 עמד הפער בעיר על כ-31%. בתל אביב הגיע המחיר המבוקש לדירה עם ממ"ד ל-12,525 שקל, לעומת 9,988 שקל ללא ממ"ד, פער של יותר מ-2,500 שקל בחודש. באשקלון עמד הפער על 39%, בחיפה על כמעט 32%, ובבאר שבע על כ-34%.
לא כל הפער נובע בהכרח מהממ"ד עצמו. דירות ממוגנות הן בדרך כלל חדשות יותר, ולעיתים נמצאות בבניינים עם מעלית, חניה ומפרט משופר. ובכל זאת, התרחבות הפער בחלק מהערים מלמדת כי המיגון הפך למרכיב משמעותי יותר בחיפוש אחר דירה, ולמאפיין שבעלי דירות יכולים לדרוש עליו תוספת מחיר.
שכרתם דירה, עכשיו צריך לרהט
למצוא דירה ולסגור על מחיר הם רק תחילת הדרך. עכשיו צריך לרהט אותה, או להיפרד מהריהוט שלא מתאים לבית הבא. גם בשוק הריהוט המשומש עונת המעברים מורגשת היטב: נתוני יד2 לשנים 2024 ו-2025 מראים כי מספר המודעות החדשות לריהוט בחודשים יוני עד אוגוסט היה גבוה ב-19.1% מהממוצע החודשי ב-2024 וב-16.7% ב-2025. זהו אפקט עונתי חזק בהרבה מזה שנרשם במוצרי חשמל, אלקטרוניקה, ספורט ופנאי.
יולי ואוגוסט נכללו בשתי השנים בין שלושת החודשים החזקים ביותר בפרסום מודעות ריהוט. ב-2024 יולי הוביל, ואחריו אוגוסט וספטמבר. ב-2025 אוגוסט היה במקום הראשון, יולי בשני ומאי בשלישי.
אלא שגם פה יש חוסר התאמה בין הביקוש להיצע. יולי ואוגוסט מככבים ביחד בצד ההיצע, אך רק אוגוסט מבניהם נכלל בין שלושת חודשי השיא בצפיות בריהוט, באלקטרוניקה ובמוצרי ספורט ופנאי, גם ב-2024 וגם ב-2025. מודעות על ריהוט יד שנייה שפורסמו בהמוניהם ביולי, לא זכו לאותה התעניינות כמו אחיותיהן שפורסמו באוגוסט.