אלא שלדברי פרידברג, גם לאחר הסרת החסם התכנוני, הסבת משרדים למגורים "אינה פתרון קסם". מבני משרדים תוכננו לשימושים שונים מאלה של בנייני מגורים, ולא בכל מקרה ניתן להסתפק בחלוקה פנימית חדשה של הקומות.
הפערים נוגעים בין היתר לעומסי הרצפה, למערכות המים, הביוב והאוורור, למיקום גרעיני המעליות ולמספר החלונות. גם הוספת מרפסות או התאמת המבנה לתקני בטיחות למגורים עלולות לדרוש שינויים הנדסיים נרחבים. בחלק מהמקרים יהיה צורך גם בשינוי תוכנית בניין העיר, הליך שעשוי להאריך את לוחות הזמנים ולהגדיל את העלויות.
"גם מבחינה כלכלית, ההצלחה אינה מובטחת. על היזם להוכיח שההשקעה בהסבה תהיה משתלמת יותר מהמשך החזקת הבניין כמשרדים או מהריסתו ובנייתו מחדש. לכן, ההחלטה תלויה במיקום הנכס, בביקוש למגורים באזור, בעלויות ההתאמה ובמידת הנכונות של הרשויות לקדם הליכים במהירות" היא אומרת.
לדברי פרידברג, כאשר מדובר במבנים המתאימים לכך, ההסבה יכולה לייצר מצב של "כולם מרוויחים", בעלי הנכסים מקבלים מקור הכנסה חדש, אזורי תעסוקה מתעוררים לחיים גם בשעות הערב, והציבור זוכה לפתרונות דיור במרכזי הערים שבהם הביקוש גבוה במיוחד.
כאשר המבנה והמיקום מתאימים, להסבה עשויות להיות השפעות רחבות יותר מהוספת יחידות דיור בלבד. דיירים חדשים יכולים להכניס פעילות לאזורי תעסוקה גם בשעות הערב, לתמוך במסחר המקומי ולצמצם את מספר המבנים שאינם מנוצלים. "במקרים המתאימים לכך, ההסבה יכולה לייצר מצב של 'כולם מרוויחים'", אומרת פרידברג. "בעלי הנכסים מקבלים מקור הכנסה חדש, אזורי תעסוקה מתעוררים לחיים גם בשעות הערב, והציבור זוכה לפתרונות דיור במרכזי הערים שבהם הביקוש גבוה במיוחד".
התרעות פיקוד העורף