אם גללתם לאחרונה בטיקטוק, באינסטגרם או בפייסבוק, סביר שנתקלתם בסרטונים שבהם זרוע רובוטית נעה סביב אתר בנייה ומזליפה שכבות של בטון, עד שלאט לאט קירות של בית שלם מתחילים להופיע.
"כשמדברים על משבר הבנייה בישראל, מדברים כמעט תמיד על ידיים עובדות" הוא מסביר למעריב. "המחסור הזה הוא לא המצאה ישראלית: ענפי הבנייה בכל העולם המפותח מתקשים לגייס דור חדש של עובדים, אבל אצלנו ה-7 באוקטובר הפך בעיה כרונית לחריפה בבת אחת, כשעשרות אלפי עובדים נעלמו מהאתרים כמעט בין לילה".
אבל, הוא אומר, גם אם יגיעו מחר כל העובדים החסרים, הענף יישאר עם אותה שיטה מיושנת בזמן שבעולם כבר התקדמו למודל חדש. אז איך זה עובד? לדברי קפלניקוב, המערכת מתרגמת מודל דיגיטלי להוראות ביצוע ומזרימה את תערובת הבטון שכבה אחר שכבה. כך אפשר לצמצם את השימוש בתבניות ואת מספר הפעולות הידניות באתר, וגם להקים קירות מעוגלים וצורות מורכבות שבבנייה רגילה דורשות עבודה יקרה.
היתרון המרכזי, לדבריו, הוא החיסכון בכוח אדם ובזמן. קפלניקוב מצביע על מחקרים שבהם נמצאה הפחתה של 40%-55% בעלויות כוח האדם, ובחלק מהמקרים גם ירידה של 10%-37% בעלות הכוללת. לטענתו, שלב הקמת השלד עשוי להתקצר מחודשים לימים - בישראל, שבה משך הבנייה הממוצע של בניין מגורים עומד לפי נתוני הלמ"ס על כשלוש שנים, לקיצור הזה עשויה להיות משמעות כלכלית שמתגלגלת בסופו של דבר למחיר הדירה.
אבל קפלניקוב מדגיש כי לא מדובר רק במכונה שמחליפה פועלים. לדבריו, התכנון הדיגיטלי מאפשר לגזור מאותו מודל את הכמויות, המחיר והוראות הביצוע, ובכך לצמצם את אי-הוודאות ואת חריגות התקציב.
"הלקוח של היום לא מוכן לחתום על ערפל", הוא אומר. "הוא רוצה לראות, להשוות ולהבין מה בדיוק הוא מקבל, עוד לפני שנוצקה טיפת בטון". לדבריו, כדי לאפשר השוואה אמיתית נדרש גם מפרט קבלני אחיד ומדיד. כיום כל קבלן מציג הצעה במונחים אחרים, ולכן הלקוח מתקשה להבין מה כלול במחיר. מפרט המבוסס על המודל הדיגיטלי יאפשר, לטענתו, להשוות בין הצעות כמעט כמו בין מוצרים על המדף.
ומה יקרה לעובדים? קפלניקוב מעריך כי המקצועות בענף לא ייעלמו, אלא ישתנו. "פועל טפסנות יכול, אחרי הכשרה קצרה, לתפעל מדפסת בטון. מנהל עבודה שרגיל לרשום בפנקס יכול לנהל אתר עם כלי AI שמתעדים התקדמות, מתריעים על בעיות בטיחות ומנהלים לוגיסטיקה של חומרים. אלה תפקידים נקיים יותר, בטוחים יותר, וברמות שכר גבוהות יותר. ענף שסובל שנים מתדמית של עבודה קשה ומסוכנת מקבל הזדמנות למשוך אליו דור חדש של עובדים" הוא אומר.
בינתיים בעולם, הטכנולוגיה צוברת נפח כלכלי. לפי Grand View Research, שוק הדפסת הבטון העולמי, שהסתכם בכ-704 מיליון דולר ב-2025, צפוי להגיע לכמעט 16 מיליארד דולר ב-2033.
המכשול המרכזי לאימוץ הדפסת בטון בישראל, לדבריו, אינו טכנולוגי אלא רגולטורי. הקבוצה פועלת מול משרד הבינוי והשיכון לאישור השיטה בישראל. "מאות יחידות מגורים מודפסות קיימות ברחבי העולם, וחלקן מאוכלסות כבר שנים", אומר קפלניקוב. "השאלה היא אם המערכת הישראלית תדע לאשר שיטה חדשה בקצב סביר".
גם אם האישור יתקבל, הדפסת בטון לא תחליף מיד את הבנייה הרגילה. לדברי קפלניקוב, עלויות הציוד והחומרים עדיין גבוהות ונדרשת הכשרה מקצועית, כך שבמקרים רבים כיום ההשקעה הראשונית מקזזת חלק ניכר מהחיסכון בעבודה. אך ככל שהשימוש יתרחב, הטכנולוגיה עשויה להפוך מסרטון מסקרן ברשת לכלי מעשי באתרי הבנייה בישראל.
התרעות פיקוד העורף