בשעה שהשיח על חבל תקומה מתמקד בשיקום היישובים ובהחזרת התושבים, מתחת לרדאר מתפתחת באזור מגמה משמעותית: יזמים וחברות נדל"ן מניב מקדמים כיום הקמת מתחמי תעשייה, אחסנה ומרכזים לוגיסטיים בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, חלקם נמצאים במרחק קילומטרים ספורים מרצועת עזה.
לצד יתרונות של קרקע זמינה וזולה, נגישות תחבורתית והטבות ממשלתיות, מעריכים היזמים כי האזור עשוי להפוך לעורף כלכלי ולוגיסטי משמעותי בשנים הקרובות.
השקעות של מאות מיליוני ש"ח
המוקד הראשון הוא בקיבוץ זיקים, שם רכשה החברה מחצית מהזכויות על שטח של כ-50 דונם לטובת הקמת קמפוס לוגיסטי ותעשייתי בהשקעה של כ-300 מיליון שקל, לצד בחינה אסטרטגית להקמת חוות שרתים.
המוקד השני, בקיבוץ רעים, שם מקדמת החברה פרויקט לוגיסטיקה ותעשייה מודרנית על פני שטח של כ-70 דונם ובהשקעה כוללת של כ-350 מיליון שקל.
הפרויקט השני של החברה ממוקם במושב נתיב העשרה, שם מתוכנן פארק תעשייה ומלאכה עצום על שטח של כ-136 דונם (מתוכם כ-100 אלף מ"ר בנוי). התוכנית נמצאת כעת בשלבי תכנון מתקדמים לקראת קבלת היתרים, ובחברה שואפים להתחיל בעבודות בשטח כבר בחודשים הקרובים.
את הוכחת ההיתכנות בשטח למגמה החדשה סיפקו קבוצת שיבולת וקיבוץ מפלסים, שהשלימו לאחרונה את הקמתו של פארק תעשיות חדש הממוקם כקילומטר בלבד מגבול הרצועה. הפארק, המשתרע על פני כ-13.5 אלף מ"ר בשני מבנים, רשם הישג יוצא דופן כאשר הגיע לתפוסה מלאה של שוכרים עוד לפני שהסתיימה הבנייה. עם קבלת טופס 4, החל רשמית שלב האכלוס במתחם.
לדברי היזמים, מדובר בפרויקט הפרטי הראשון בעוטף עזה שבנייתו הושלמה במלואה, קיבל טופס 4 ואוכלס מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 – עדות חיה לכך שהכלכלה והתעשייה בעוטף לא רק משתקמות, אלא צומחות בקצב חסר תקדים.
היקף חריג של עסקאות": היזמים מזהים שינוי בתפיסת האזור"
"אנחנו רואים פה שינוי אמיתי", הוא אומר, "לאט לאט זה הולך וגדל. אנחנו רואים פרויקטים גדולים של לוגיסטיקה, פרויקטים גדולים מאוד של אנרגיה, והאזור הזה פתאום פחות פריפריאלי מבחינה כלכלית ממה שהוא היה. יש עוד ועוד התפתחויות כלכליות ועוד ועוד פוטנציאל שרוצים לממש".
לדבריו, אחד הגורמים שמאפשרים את קידום הפרויקטים הוא העובדה שבחלק מהקיבוצים והמושבים קיימות כבר תוכניות מאושרות לשימושי תעסוקה, כך שחלק מהחסמים התכנוניים כבר מאחוריהם. מדובר בקרקעות גדולות, לעיתים בהיקף של עשרות דונמים, שמאפשרות להקים מתחמים בהיקפים שקשה עד בלתי אפשרי, למצוא באזורי הביקוש במרכז הארץ.
אלא שהשינוי אינו מסתכם בהגדלת היצע הקרקעות. לדברי אבינרי, היזמים מתחילים להסתכל על העוטף כאזור שעשוי להפוך בעתיד לחלק ממערך כלכלי ולוגיסטי רחב יותר, בין היתר על רקע האפשרות לשיקום רצועת עזה.
עם זאת, אבינרי מדגיש כי מדובר בתרחישים עתידיים שקשה לנבא, והציפייה להתפתחות כלכלית באזור היא אחד הגורמים שמניעים את ההשקעות.
"כבר עכשיו יש נוכחות של צבא אמריקאי, ויכול להיות שתהיה נוכחות של צבאות אחרים, ושטחי התארגנות, שטחי אחסנה ושינוע של סחורות", הוסיף, "יש כבר עכשיו הרבה ביקושים שמזהים שם, אבל ההסתכלות היא אולי בכיוון של איזשהו עורף לוגיסטי לנמל חדש או למתקני תשתית ברצועה".
לא רק מרלוגים: גם תעשייה, אנרגיה ותיירות
לצד המרכזים הלוגיסטיים, אבינרי מזהה עניין גובר בשימושים נוספים שדורשים שטחים נרחבים, בהם תעשייה, תיירות ואנרגיה. בין היתר מדובר בתחנות כוח, מתקני אגירת אנרגיה, מתקנים סולאריים ואפילו חוות שרתים, שחלק מהיוזמות בתחום עדיין נמצאות בשלבי תכנון ראשוניים.
לדבריו, היישובים עצמם אינם מסתפקים במכירת הקרקע ליזמים, ובחלק גדול מהמקרים מעוניינים בשותפויות ארוכות טווח. במסגרתן, הקיבוצים והמושבים משתתפים בפיתוח הפרויקטים ונהנים מההכנסות העתידיות, במקום לקבל תמורה חד-פעמית עבור הקרקע.
"יש הרבה מאוד יישובים שרוצים שותפות אמיתית, להשקיע יחד עם היזמים, ליהנות גם מההכנסות ולייצר מקורות הכנסה עתידיים. הם לוקחים את זה כעסקה אסטרטגית", הוא אומר.
אבינרי מוסיף כי גם רשויות מקומיות, ועדות תכנון ורמ"י נרתמות לקידום היוזמות באזור, בניגוד לתדמית של גופים שלעיתים מעכבים פרויקטים. מבחינתו, מדובר בשינוי שעשוי לאפשר ליישובים שנפגעו במלחמה לבנות לעצמם בסיס כלכלי חדש.
"השיקול היה כלכלי עוד לפני 7 באוקטובר"
תומר כץ, מייסד ומנכ"ל רכס נדל"ן, מדגיש כי החברה החלה לפעול באזור עוד לפני 7 באוקטובר, מתוך שיקולים עסקיים. רכס, המתמקדת בנדל"ן מניב בתחומי התעשייה והלוגיסטיקה, הוקמה לפני כשש שנים ומחזיקה כיום בתשעה מתחמים בשלבי ייזום שונים. מתוך כ-320 דונם שבבעלותה, כמחצית נמצאים באזור עוטף עזה.
"השיקול עוד לפני 7 באוקטובר היה שיקול כלכלי נקי", אומר כץ. "אנחנו מדברים על קרקעות זמינות בהיקפים גדולים, שבמרכז אולי קשה יותר להשיג, גם מבחינת קרקעות שרמ"י יוצאת לשיווק וגם מבחינת מחירים. עלויות הקרקע נמוכות יחסית למרכז, יש קרבה לכבישים ראשיים ולנמל אשדוד, ומאגר עובדים גדול".
כץ מצביע על נתיב העשרה כדוגמה ליתרונות המיקום. המתחם שמקדמת החברה נמצא בסמוך לכביש 4, במרחק של כשבעה קילומטרים מאזור התעשייה הדרומי באשקלון וכ-30 קילומטרים מנמל אשדוד. לדבריו, מדובר בחלופה עסקית שיכולה להתאים לחברות שזקוקות לשטחי תעשייה ואחסנה גדולים, אך מתקשות למצוא קרקעות מתאימות באזורי הביקוש.
המלחמה, לדבריו, רק חיזקה את המגמה. לצד יתרונות הקרקע והמיקום, נוספו הטבות ממשלתיות ותוכניות סיוע, ובהן מסלולים של מינהלת תקומה להקמת מפעלים חדשים ולעידוד תעסוקה, וכן הטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
"אם אני לוקח את כל ההחלטות שדיברתי עליהן עוד לפני 7 באוקטובר, ומוסיף לזה את הרוח הגבית שמתקבלת מהמדינה ואת העובדה שהאוכלוסייה שם גדלה, אנחנו רואים הרבה יותר פניות מעסקים שרוצים לעבור לאזור העוטף", הוא אומר.
לדבריו, הפניות מגיעות הן מתעשיינים והן מחברות לוגיסטיקה שמחפשות שטחים גדולים. אחת הסיבות לכך היא יתרון לגודל: חברה שמפעילה כמה אתרים נפרדים יכולה לאחד את הפעילות במתחם אחד, ולחסוך בעלויות תפעול, כוח אדם ושינוע.
כץ מעריך כי הפערים בעלויות השכירות והארנונה בין אזור העוטף למרכז עשויים להגיע ל-30% עד 50% ואף יותר. עבור חברות תעשייה ולוגיסטיקה, הוא מסביר, מדובר בשתי הוצאות משמעותיות בדוחות הכספיים, ולכן המעבר לאזור עשוי להיות כדאי גם ללא קשר להטבות המדינה.
האם הצמיחה העסקית תחזיר גם את התושבים?
אחד התנאים המרכזיים להצלחת המהלך הוא גידול האוכלוסייה באזור. לפי נתונים שפרסמה מינהלת תקומה לקראת ציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר, אוכלוסיית חבל תקומה גדלה בכ-10% לעומת ערב המתקפה, וכיום מתגוררים באזור כ-66 אלף תושבים, כ-5,000 יותר מאשר לפני 7 באוקטובר. לפי המינהלת, מדובר בקצב גידול הגבוה פי 2.5 מהממוצע הארצי באותה תקופה.
כץ מצביע גם על הביקושים להרחבות ביישובים הכפריים, לצד מכרזי רמ"י וביקושים למגורים באופקים ובנתיבות.
הגידול באוכלוסייה עשוי לסייע גם בפתרון סוגיית כוח האדם. כץ מעריך כי חלק מהעובדים יגיעו מהיישובים בעוטף, ואחרים מיישובים הנמצאים במרחק נסיעה של 20 עד 30 דקות. לדבריו, רדיוס של 30 עד 40 קילומטרים מהמתחמים כולל אוכלוסייה גדולה שיכולה להשתלב במקומות העבודה החדשים.
התרעות פיקוד העורף