זאבי, חיפאי במקור המתגורר בקפריסין בשנתיים וחצי האחרונות, הוא הבעלים של חברת באמבי דרימס בישראל ושל דרימסופט בקפריסין, ועוסק בתוכנה לענף הנדל"ן. לדבריו, העבודה עם חברות הנדל"ן באי מאפשרת לו לראות מקרוב את ההתעניינות הישראלית. "אנחנו עובדים פה כבר עם 70 חברות נדל"ן", הוא אומר. "כולם משקיעים בקהל הישראלי, להביא אותו לקנות".
לדברי זאבי, אחד ההסברים למשיכה הישראלית הוא מחיר הכניסה. "העסקה הממוצעת פה היא בסביבות מיליון שקל. מה את יכולה לקנות בארץ במיליון שקל?" הוא שואל. באזור לרנקה, לדבריו, אפשר למצוא בתקציב כזה דירות של שני חדרי שינה וסלון במתחמים בקרבת הים, ולעיתים גם קוטג'ים קטנים או פנטהאוזים, בהתאם למיקום ולנכס.
"לא על הים, אבל קרוב מאוד לים", הוא מדגיש. זאבי מתאר דירות עם סלון גדול וחדרי שינה עם חדרי רחצה צמודים, ומסביר כי לרנקה היא עדיין אזור שבו הוא מזהה הזדמנויות, למרות עליות המחירים.
סעדה הגיע לקפריסין לפני כארבע שנים, לדבריו, בעקבות נסיעה עסקית. מה שהתחיל בחלום על וילה ליד הים התפתח לפעילות יזמית משותפת עם בנו עמית. "אנחנו חברה משפחתית קטנה, זה אני והבן שלי", הוא מספר. כיום הוא מתאר פעילות באזור לרנקה ובאזור הנופש פרוטארס, ובה דירות, וילות ומתחמי נופש.
לדבריו, בהיצע שהם משווקים יש דירות קטנות במחירים של כ-600 אלף שקל, ודירות נוספות בטווח של כ-700 אלף שקל עד מיליון שקל ויותר. בפרויקטים יקרים יותר המחירים מגיעים לכ-1.3 מיליון שקל, ובקטגוריה אחרת נמצאות וילות במחירים של כשני מיליון עד שניים וחצי מיליון שקל. "זו וילה ברמה שאתה הולך ברגל לחוף רחצה", הוא אומר, ומתאר וילות עם גינה ובריכה.
אלא שהקונים, לפי סעדה, אינם רק בעלי הון המבקשים להוסיף נכס לתיק ההשקעות. לדבריו, רוב לקוחותיו הם זוגות בני 30 עד 50, שחסכו כמה מאות אלפי שקלים ומנסים להבין כיצד להשתמש בכסף.
"זוגות שחסכו 500 אלף שקל, מוכנים לקנות דירה ב-600, ב-700 או ב-800 אלף שקל, לקחת עליה אפילו קצת הלוואה", הוא מתאר. לצד אלה יש גם לקוחות מבוגרים יותר, שמבקשים לרכוש את דירת הפנסיה שלהם.
לדבריו, אצל חלק מהצעירים מתגבש סדר עדיפויות שונה: להמשיך לגור בשכירות בישראל ולרכוש נכס זול יותר בחו"ל, שאמור לספק הכנסה וגם לשמש לחופשות. במקום לרכז את כל המשאבים ברכישת דירה בארץ, הם בוחנים אפשרות לשלב בין מקום מגורים שכור כאן לנכס בבעלותם מעבר לים.
אבל הרוכש הישראלי, הוא אומר, מגיע עם רשימת ציפיות ארוכה. "הוא רוצה שגם זה יהיה קרוב לים, וגם זה יהיה לו הכי זול שבעולם, וגם השכירות תהיה הכי יקרה שיש". לכך מצטרפת לעיתים גם הציפייה למכור בהמשך ברווח משמעותי.
סעדה מספר שהוא ובנו מקדישים את תחילת התהליך להבנת הלקוח: מה עומד לרשותו, מה הוא מבקש להשיג ואיזה נכס מתאים למטרה שלו. לדבריו, הקונה הישראלי מבקש לעיתים לקבל מאותה דירה גם השקעה, גם חופשה וגם תוכנית גיבוי.
שפרלינג, עורך דין במקצועו, מספר כי לפני הפעילות בקפריסין השקיעו בני הזוג בישראל, בארצות הברית ובלונדון. הניסיון הזה חידד אצלם את חשיבות המרחק. "ראינו שהמרחקים הם לא פשוטים", הוא אומר. כשבחנו את קפריסין, בחרו להתמקד בלרנקה, שבה זיהו לדבריהם פוטנציאל לצמיחה.
הפעילות החלה בבניין של שבע דירות, ובהמשך התרחבה למתחמים גדולים יותר. שפרלינג מתאר פרויקטים עם בריכה, חדר כושר וסאונה, חלקם קרובים לים ואחרים מרוחקים ממנו כמה קילומטרים.
לדבריו, בין העסקאות שביצעו לקוחותיהם היו רכישת דירת סטודיו בכ-650 אלף שקל, דירה בכ-970 אלף שקל ופנטהאוז בכ-1.25 מיליון שקל. המחיר, הוא מדגיש, תלוי במיקום, במרחק מהים ובמתקנים במתחם.
הקרבה לישראל חוזרת בכל השיחות. עבור היזמים והרוכשים שהם מתארים, האפשרות להגיע לנכס לביקור קצר ולחזור לישראל באותו יום היא חלק משמעותי מהמשיכה. החיבור האווירי מחיפה בולט במיוחד בשיחות עם מי שמתגוררים בצפון.
שפרלינג מספר כי הוא עצמו יוצא לעיתים בבוקר וחוזר באותו יום, ומשווה זאת לזמן שהוא מבלה בכבישים בדרך מביתו למרכז הארץ. מבחינתו, היכולת להיות נוכח בפרויקטים בלי להקדיש לכל ביקור נסיעה ממושכת הייתה שיקול מרכזי בבחירת היעד.
אחרי הבחירות: הדירה בקפריסין כתוכנית גיבוי למציאות בישראל
אבל מאחורי חישובי המחיר והמרחק יש גם שאלות על העתיד בישראל. סעדה אומר כי עוד לפני הבחירות הרגיש התעניינות מצד אנשים החוששים לגורל המדינה ורוצים אפשרות נוספת. לדבריו, החשש הזה עולה אצל לקוחות מעמדות פוליטיות שונות.
גם שפרלינג מתאר התעניינות על רקע הבחירות והמצב הפוליטי. לדבריו, לקוחות פונים ומבקשים לשמוע אילו עסקאות עומדות על הפרק, כשברקע חשש מהמשך חוסר הוודאות בארץ.
זאבי מבחין בין מי שרוכשים דירות קטנות לצורך השקעה לבין בעלי אמצעים שרוצים נכס לשימושם. האחרונים, לדבריו, עשויים להגיע לחודש בקיץ ולביקורים נוספים במהלך השנה, ולעיתים כלל אינם משכירים את הדירה. הם מבקשים שהיא תעמוד לרשותם למקרה הצורך, "שיש להם לאן לברוח", הוא אומר.
לדברי זאבי, גם ערבים ישראלים רבים, נוצרים ומוסלמים, עוברים לקפריסין בשל הפשיעה בחברה הערבית בארץ. בין העוברים, הוא מספר, יש רופאים ובעלי מקצועות חופשיים. "פשוט לא יכולים יותר לעמוד בלחץ של הפשיעה בחברה הערבית בארץ", הוא אומר.
האפשרות לקבל תושבות עולה גם היא בשיחות. המרואיינים מתארים לקוחות שמכוונים לרכישות בסכומים של 300 אלף אירו ומעלה כדי לבקש תושבות, ומציינים כי הדבר כפוף לתנאים נוספים. מבחינת חלק מהקונים שהם פוגשים, האפשרות הזאת היא חלק מרכזי בהחלטה על הרכישה.
שפרלינג מספר כי יש לקוחות שנעזרים במימון לרכישת הנכס, ואחרים משתמשים בהון פנוי. לדבריו, חלקם בוחנים הלוואה כנגד נכס בישראל, ואחרים בודקים אפשרות לקבל משכנתה בקפריסין. המטרה שהם מציגים היא שההכנסה מהשכירות תסייע לממן את ההחזר.
התשואות שעליהן מדברים המרואיינים משתנות. זאבי וסעדה מציינים כ-5% עד 6%, ושפרלינג מציג הערכות של כ-7% עד 9%, בהתאם לנכס ולמיקומו. בשיחות לא הוצג חישוב מלא ואחיד שמבהיר אילו הוצאות נוכו ומהן ההנחות לגבי תפוסה. מדובר בהערכותיהם, ולא בתשואה מובטחת.
לצד המשקיעים, סעדה מתאר גם מי שיכולים לעבוד מרחוק ובוחנים מעבר בפועל. לדבריו, הם מחפשים איכות חיים ונכס שלא היו יכולים להרשות לעצמם בישראל. הוא מספר על קהילה ישראלית מגובשת באזור אורוקליני שבמחוז לרנקה, שבו הם מקדמים פרויקטים.
היזמים מתארים גם קבלת פנים טובה מצד המקומיים. סעדה אומר כי לא נתקל בהתנגדות לפעילותו, ומדגיש את החשיבות שהוא מייחס לכיבוד החוק והתושבים. זאבי, מצדו, מספר כי לצד היחס החיובי הוא שומע גם כעס על עליית מחירי הנדל"ן, שחלק מהמקומיים מייחסים לרוכשים הישראלים.
עבור זאבי, ההחלטה להתגורר באי היא אישית לא פחות משהיא עסקית. אחרי מגורים בארצות הברית ובלונדון, הוא מצא בקפריסין מקום שמרגיש מוכר, עם מציאות יומיומית רגועה יותר מבחינתו. "זה הכול כמעט אותו דבר", הוא אומר.
התחושה הזאת חוזרת בתיאוריו של הקונה הישראלי: הרצון להישאר קרוב, לשמור על הקשר לחיים בארץ, ובכל זאת לדעת שיש עוד אפשרות. זאבי מסכם אותה בדירה שעומדת לרשות בעליה, שאפשר להגיע אליה לחופשה או בעת הצורך: "במיליון שקל בן אדם קונה שקט".
התרעות פיקוד העורף