בכנס מיסים ועסקים 2027 של פאהן קנה Grant Thornton ו-ש. הורוביץ, שנערך היום (חמישי) בהשתתפות כ-500 מנכ"לים וסמנכ"לי כספים, טענה שקד כי אין עוד הצדקה להמשך המיסוי הגבוה, "כשאנחנו החלטנו להאריך את מס הרכישה הגבוה של 8%, עשינו את זה כדי להוציא משקיעים מהשוק וכדי לעצור את עליית המחירים. היום יש חלופות מאוד טובות בשוק ההון, אז אנשים עוברים מנדל"ן לשוק ההון".
שקד, שהייתה בעצמה שותפה להארכת הוראת השעה בתקופת כהונתה כשרת הפנים, סבורה כי התנאים בשוק השתנו וכי כעת יש לאפשר למשקיעים לחזור. היא אף ציינה כי הפחתת מס הרכישה עשויה להחזיר לישראל משקיעים שהפנו בשנים האחרונות את כספם להשקעות נדל"ן בקפריסין, ביוון ובמדינות נוספות, "הורדת מיסים זה דבר שמעודד צמיחה", הדגישה.
לא רק מחסור בעובדים: היזמים מתקשים להוציא פרויקטים לדרך
אלא שלצד הקריאה להחזיר את המשקיעים, שקד הצביעה על מצוקת ענף הבנייה: העלייה החדה בעלויות הבנייה ובראשן עלויות כוח האדם. לדבריה, המחסור בעובדים בענף מאז פרוץ המלחמה הביא להתייקרות משמעותית של הביצוע, עד כדי פגיעה בכדאיות הכלכלית של פרויקטים חדשים.
שקד טענה כי עלות המעסיק של עובד זר בענף הבנייה מגיעה כיום ל-32–35 אלף שקל בחודש, וכי עלויות העסקת העובדים בישראל גבוהות פי שניים מאלה שבגרמניה ופי 15 מאלה שבאיחוד האמירויות.
"הממשלה אחרי 7 באוקטובר סגרה את הכניסה של העובדים הפלסטינים ולא הכניסה מספיק עובדים אחרים", אמרה. לדבריה, התייקרות עלויות הביצוע אינה משתקפת במלואה במדד תשומות הבנייה, דבר ששוחק את רווחיות החברות ומוביל אותן לבחון מחדש אם כדאי לפתוח פרויקטים חדשים.
הבעיה משמעותית במיוחד בתחום ההתחדשות העירונית, שהפך בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ענף הבנייה. שקד ציינה כי לאחר תקופה ארוכה שבה פרויקטים רבים היו בשלבי תכנון, חלק גדול מהם הגיע כעת לשלבי הביצוע, והדבר תרם להגדלת היצע הדירות. לדבריה, ההיצע אף הדביק את הביקוש.
עם זאת, היא הזהירה כי עלויות הביצוע הגבוהות והמטלות הציבוריות שמטילות הרשויות המקומיות פוגעות בכדאיות הכלכלית של פרויקטים חדשים.
הפתרון של שקד: להגדיל את הרווח היזמי ל-23%
כדי למנוע את עצירת הפרויקטים, הציעה שקד לשנות את המודל הכלכלי שעל פיו מחושבות הזכויות בפרויקטים של התחדשות עירונית. במקום לתכנן את הפרויקטים לפי רווח יזמי של 17% היא מציעה להביא בחשבון רווח צפוי של 22-23% ובשלב מתקדם, אם יתברר שהרווח בפועל גבוה מ-17%, להעביר את ההפרש לרשות המקומית.
כך, לשיטתה, ניתן יהיה להעניק ליזמים מרווח ביטחון גדול יותר כבר בשלבי התכנון, מבלי לוותר על חלקה של הרשות המקומית במקרה שהפרויקט יניב רווחיות גבוהה מהצפוי.
"ככה היזמים יקדמו פרויקטים ולא ייתקעו", הסבירה. לדבריה, כיום יזמים משקיעים שנים בקידום תוכניות בניין עיר, אך כשהם מגיעים לשלב קבלת היתר הבנייה הם מגלים כי התייקרות עלויות הביצוע והדרישות שהתווספו לאורך הדרך הפכו את הפרויקט ללא כדאי. שקד הדגישה כי מדובר בבעיה שעלולה להשפיע על היקף הבנייה בשנים הקרובות, דווקא בתקופה שבה ההתחדשות העירונית אמורה לספק חלק משמעותי מתוספת יחידות הדיור בישראל.