במקביל, גם נתוני התאחדות הקבלנים לסוף 2025 חשפו כי כ-55% מדירות המגורים בישראל, כ-1.63 מיליון יחידות, אינן כוללות מרחב מוגן דירתי.
בחברה טוענים כי הגורם המרכזי לכך הוא לא בהכרח הזינוק במחירי הנדל"ן, אלא המציאות הביטחונית. "מלחמת 7 באוקטובר ושני סבבי הלחימה הישירים מול איראן הבהירו לישראלים רבים שקירות בלוקים ישנים הם לא הגנה מספקת. הצורך בממ"ד או בפתרון מיגון נגיש הפך את ההתחדשות העירונית מצורך נדל"ני-כלכלי לעניין של פיקוח נפש".
אחד הממצאים המפתיעים בנתונים מלמד כי גודל המתחם ומספר הדירות בו אינם משפיעים בהכרח על מהירות העסקה - מה שכן קובע הוא המצב הסוציו-אקונומי והצורך המיידי במיגון.
כך למשל, לפי נתוני החברה, בגבעתיים (רחוב אחוזת הנשיא 11), פרויקט של 12 דירות נחתם והשיג את הרוב הדרוש בתוך כחודש וחצי בלבד. ברחובות (דרך יבנה 15-19), מתחם גדול יותר של 34 דירות הגיע לרוב תוך שלושה חודשים. ברמת השרון (רחוב ביאליק 40-42), מתחם של 42 דירות נחתם תוך ארבעה חודשים בלבד. לעומת זאת, בפרויקט קטן של 16 דירות בלבד בחולון, התהליך נגרר במשך שנה ותשעה חודשים.
ההתגייסות של הדיירים פוגשת שוק שנמצא בשיא חסר תקדים. לפי דוח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שהתפרסם במאי האחרון, התחדשות עירונית מהווה 35% מכלל יחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון, ו-28% מכלל התחלות הבנייה בשוק.
כשהכסף פוגש את הטילים
ההסבר להבדלים הללו נעוץ בפסיכולוגיה של הדיירים. לטענת החברה, באזורים שבהם המצב הסוציו-אקונומי נמוך יותר ובבניינים ישנים ללא מקלטים תקינים, החרדה הביטחונית דוחפת את הדיירים לחתום מהר ולוותר על התחשבנויות קטנות.
לעומת זאת, באזורים מבוססים יותר, שבהם הדירות והבניינים כבר נהנים מתנאים טובים יחסית, ההתחדשות העירונית נתפסת לעיתים בעיקר כמהלך להשבחת הנכס ולהגדלת התמורה הכלכלית לבעלי הדירות. במקרים אלה, המשא ומתן על התמורות והתנאים עשוי להיות ממושך ומורכב יותר.
התרעות פיקוד העורף