"חלק מהמכשירים הסלולריים מוסיפים מיקום גיאוגרפי אוטומטי (Geotagging) לתמונות וסרטונים", מסביר יהושע, "מה שעלול לחשוף את מיקומם המדויק של כוחות או פעילות צבאית. מעבר לעובדה שמדובר בהפרה חמורה של נהלי ביטחון מידע, פרסומים אלו עלולים לחשוף מידע על יחידות ותנועת כוחות ומיקומם, והם חושפים את החיילים עצמם לסיכון אישי משמעותי, במיוחד לאחר שחרורם.
חיילים המעלים תמונות וסרטונים לתיעוד אישי או שיתוף חברתי לא תמיד מודעים לכך שפרטים קטנים בתמונותיהם עשויים לחשוף מידע קריטי על מיקומם. טכניקות Geolocation, המשמשות משתמשים מיומנים בפלטפורמות כמו X (לשעבר טוויטר), מאפשרות זיהוי מדויק של אתרים גאוגרפיים באמצעות ניתוח נתוני GPS, צילומי לוויין וניתוח מאפיינים חזותיים, כמו נוף, מבנים או מאפיינים סביבתיים אחרים. משתמשים המתמחים בתחום מבצעים הצלבות בין המידע המופיע בתמונות לבין נתונים ממפות או לוויינים, ובכך חושפים מיקומים שנועדו להישמר חסויים.
תהליך זה משמש בשנה האחרונה ארגונים פרו פלסטיניים לזיהוי אירועים בשטח, לחשיפת חיילים ולהצלבת המידע שהושג עם טענות על פשעי מלחמה. דוגמאות לכך כוללות תיעוד אתרים של תקיפות, זיהוי תנועות כוחות, ואפילו חשיפת שימוש באמצעי לחימה. באמצעות ניתוח מיקומים הכולל מאפיינים כמו מבנים ותוואי שטח, מצליחים הארגונים לזהות אתרי פעילות צבאית ולקשור בין החיילים שהעלו את המידע לרשת לטענות על פשעי מלחמה.
תופעה זו הפכה לכלי בידי אותם ארגונים המבקרים את פעילות צה”ל בעזה, והיא מדגישה את החשיבות בהסברה לחיילים לגבי הסיכון שבהעלאת תכנים אישיים בזמן עימותים צבאיים. המקרים האחרונים ממחישים את החשיבות בהקפדה על נהלי ביטחון מידע ובשמירה על זהירות בפרסומים ברשתות החברתיות. מודעות ואחריות אישית של החיילים יכולים למנוע חשיפה לסיכונים ביטחוניים ומשפטיים ולשמור על ביטחון הכוחות בשטח ומחוצה לו.
התרעות פיקוד העורף