“במהלך כל הפעילות מאז 7 באוקטובר לא חשנו כלפינו או כלפי העובדים הישראלים שלנו ניכור או איבה. יש מקומות שאנו מגיעים אליהם פיזית, בתור ישראלים, כדי לבחון, ולעיתים לפקח, שמסגרת התוכנית שפיתחנו – בסיס הלומדה הטכנולוגית, התשתית שהעמידו הלקוחות והאוניברסיטאות השונות לטובת הלימודים וכו' – עומדים בנדרש. ומעולם לא הרגשנו זאת או שזה הועלה בפנינו. אין לנו שליטה על מי מגיע ללמוד, אבל אני יכול לספר שלא פעם הדרישה מטעם הגורמים שמבצעים את שיווק הקורסים, ובכללם לקוחות ביטחוניים, הייתה שהמרצה יהיה ישראלי. בעיקר כי המרצים הישראלים הוכיחו עצמם בתחום, וזה גם מתכתב עם המוניטין הישראלי שהוא חלק משיווק קורסי הסייבר.
“מעולם לא עלתה מחשבה להפסיק את הפעילות בעולם או בארה"ב, ומעולם לא הסתרנו את היות הידע והפלטפורמה הניתנים לסטודנטים ישראליים. כן התחלנו לשים פחות דגש על הישראליות מאז 7 באוקטובר, בעיקר כדי לא לעודד גורמים עוינים להפריע לסטודנטים שלנו ללמוד בקמפוסים השונים. אך זה לא הגיע כאיזושהי דרישה מצד גורם כלשהו, אלא החלטה שלנו, ועד עתה, ומי ייתן וימשיך כך, לא הייתה כל הפגנת איבה כלפינו או כלפי הסטודנטים שלנו".
“בפעילות בחו"ל, ובכללה בקמפוסים שעימם אנחנו פועלים, לא הרגשנו את ה־7 באוקטובר. כן הרגשנו זאת בפעילות בישראל, בשל הקפאת חלק מהקורסים כתוצאה מיציאת סטודנטים למילואים, שחלקם עדיין ממשיכים את שירותם. בנוסף חווינו זעזוע מאופן התפרצות האירועים בקמפוסים, וכמו שאמרתי - הצנענו סממנים ישראליים שלפני כן הבלטנו בגאון, אך לא דברים שפגעו בפעילות".
“בקרב חלק מהלקוחות שאצלם כבר פועלת תוכנית לימודים הצנענו זאת, אך אנחנו חד־משמעית שמים את הישראליות בפרונט, וזה גם בכל הפרסומים. אין לקוח חדש שאינו יודע שאנחנו ישראלים, ואף מגיע בין היתר בזכות כך. אנחנו אף מבליטים את העובדה שאנחנו מקיימים הכשרות במשרד הביטחון הישראלי, לצד צבאות וממשלות נוספים בעולם. סטודנטים וארגונים המבקשים להכשיר עובדים או לקלוט עובדים שאנחנו מוציאים לשוק, מגיעים אלינו מתוך ידיעה שהידע המוקנה לסטודנטים שלנו הוא ישראלי. זה מה שמייחד ומבליט אותנו מכלל חברות ההכשרות הגלובליות הפעילות בתחום ומעניק לנו יתרון יחסי. ברור שאנחנו לא מתביישים בזה. לצד זאת יש מחשבה על הסטודנטים, שבמקומות מסוימים עלולים להיפגע מפורעים חיצוניים כתוצאה מהבלטה של זה, ולכן יותר מצניעים. אבל לא מעלימים או מסתירים".
הישראליות מוכרת
“אם לשפוט על פי הפעילות שלנו - כן. זה נכון שחברות רוצות לשמר את עצמן ובמובן מסוים ‘לא לתפוס צד', ולכן לא מבליטות שיווקית את היותן ישראליות או הקשר שלהן לישראל בתקופה זו. אבל בתחומי הטכנולוגיה זה תמיד היה יתרון, וגם רואים את החזרה של המטוטלת לכיוון מעלה בהקשר זה. לומדים אצלנו כיום כ־25 אלף סטודנטים ברחבי העולם, כמחציתם בצפון אמריקה, כ־15% בישראל, והשאר באוסטרליה, סינגפור, פולין, הודו, פיליפינים ועוד. כל הסטודנטים, כמו גם הממשלות והחברות, הגיעו אלינו מתוך ידיעה כי אנחנו מביאים עימנו ידע והכרה של יכולות ישראליות. זו גם אחת הסיבות שבגינה פנו אלינו. כולל אוניברסיטאות כמו שיקגו, מישיגן, מיאמי, וויסקונסין ונוספות.
“בכלל, בארה"ב ובאירופה אנחנו פועלים רק במסגרת תשתית האוניברסיטאות, ותחת ההכרה וההבנה שהידע והתשתית המסופקים, כמו גם חלק מהמרצים - ישראלים. ולעיתים אותה ‘ישראליות' אף נדרשת מאיתנו. זה מסייע להם למכור את הקורסים. שוב, אני לא טוען שהדבר אינו מאתגר, אך זה לא מורגש אצלנו כשם שזה משתקף לעיתים בתקשורת".
“להפך. כיום אנחנו בוחנים מספר עסקאות ושיתופי פעולה באיחוד האמירויות, כתוצאה מביקוש שמגיע מהצד שלהם. לפני 7 באוקטובר העברנו הכשרות באבו דאבי כזרוע הדרכה של אחת החברות הביטחוניות מישראל. הסטודנטים שם התלהבו מאוד שהמרצה מגיע מישראל ומעביר את ההכשרות. היה מאוד חיובי. כיוון שההכשרות היו מטעם גורם שלישי - אותה חברה ביטחונית, אנו ממתינים לסבב הבא שלה, ואם יהיה נשמח לעמוד גם לרשותם שוב".
“למדינה יש כלים רבים שחסרים לחברות העסקיות. לדוגמה, לפני המלחמה המדינה פעלה רבות לקידום הסייבר הישראלי בעולם. אנחנו השתתפנו במספר משלחות בינלאומיות של סייבר תחת מעטה הדגל הלאומי, וזה נתן דחיפה טובה לפעילות שלנו ושל המשתתפים האחרים. צעדים כאלה מסייעים בקידום חברות כחול־לבן ועוצמת היכולות הישראליות. במקביל המדינה צריכה לראייתי לחזק את פן הלימודים הסמי־טכנולוגיים בגילאים הצעירים, ולחייב הפיכת לימודי הטכנולוגיה והשימוש בה לחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים".
“ניתן להבטיח עבודה בהייטק לתקופה ארוכה, אך איני יודע לענות לגבי עשורים קדימה. ראשית, הכשרות הייטק לא נועדו להכניס כוח עבודה רק לחברות ההייטק, אלא גם לחברות הזקוקות לאנשי טכנולוגיה כדי להפעיל את המערכות שלהן. דוגמת חברות תקשורת, בנקים, ביטוח ועוד. תהליכי השינוי בחברות אלו איטי יותר בשל גודל ואופי המערכות אצלן, לצד העלות הנדרשת בהחלפתן.
“עיקר המגיעים אלינו בישראל הם חיילים משוחררים וצעירים המחפשים לעשות הסבה להייטק. המניע העיקרי שלהם הוא כלכלי.רוב המגיעים משתכרים סביב שכר המינימום השעתי ומחפשים לבנות לעצמם מקצוע שיאפשר להם רמת חיים גבוהה יותר. בהיבט זה אני מרגיש בנוח להגדיר את התהליך שהם עוברים כמשנה חיים, וזאת על סמך שנות ניסיון החברה בהשמת עובדים. ממה שאנחנו רואים, המתברגים במקצועות השונים זוכים כבר בשנה הראשונה לשכר חודשי ממוצע בטווח של כ־10־12 אלף שקל, ומטבלאות השכר ניתן ללמוד מה קורה בהמשך – לאחר כ־5 שנים השכר החודשי כבר קופץ לכ־20־30 אלף שקל.
“אך הפן הכלכלי אינו היחיד. סיבה נוספת שעלתה בקרב חלק מהמבקשים ללמוד אצלנו הייתה הרצון לרכוש מקצוע שיאפשר להם להיות חופשיים. כך לדוגמה איתרנו מספר סטודנטים שהחלו ללמוד כי רצו לצאת מגבולות ישראל ולהפוך למעין נוודים דיגיטליים. בין המבקשות ללמוד ישנן גם נשות מילואימניקים ואימהות, המחפשות מקצוע שיאפשר להן לעבוד מהבית לצד הכנסה גבוהה יותר. יש לציין כי אותן סיבות מאפיינות גם את הלומדים בחו"ל, שכן כולם מחפשים שער כניסה להייטק, הגם שבחו"ל אין מילואימנקים או מאפיינים אחרים שיש לנו בתור ישראלים".
מחזור מכירות של עד 100 מיליון דולר
שוק ההכשרות הגלובלי למקצועות הטכניים והמקצועיים עמד על כ־812 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לגדול בשיעור של 10% השנה. כך על פי חברת סקרי השוק Grand View Research. שוק הכשרות עובדי IT בתוכו עמד על כ־80 מיליארד דולר, הכשרות עובדי הסייבר על כ־5.2 מיליארד דולר, והכשרות עובדים לתחום ה־AI על כשלושה מיליארד דולר לאותה שנה.
חברת האקריו הישראלית נוסדה על ידי גיל עדני בשנת 1996 בתור חברה להכשרת עובדי סייבר, וכיום מאוגדת תחת חברת האם הישראלית ThriveDX, המפעילה חברות בנות להכשרת עובדים בתחומי הסייבר וההייטק גם בארה"ב, סינגפור, אוסטרליה ומדינות נוספות. ThriveDX עמדה בעבר בפני הנפקה בארה"ב לפי שווי מבוקש של כ־1.2 מיליארד דולר, והיא, ככל הידוע, חברת הכשרות העובדים הגלובלית הראשונה שהצליחה לגייס כ־300 מיליון דולר לפעילותה. 100 מיליון דולר מתוכם גויסו כחוב, שמאז הומר למניות.
שבירו: “הכסף נועד למחקר ולפיתוח המערכות והלומדות שלנו, אותן טכנולוגיות למידה שייחודיות לנו, והן גם אלו שמקנות לנו כיום את אפשרויות הצמיחה והמשך ההתפתחות. אותם משקיעים אף הוסיפו עשרות מיליוני דולרים מאז לקופת החברה ולקו האשראי שלה".
מטה החברה ממוקם באזור הבורסה ברמת גן, והקבוצה מעסיקה כ־500 עובדים ברחבי העולם, חלקם באופן ישיר וחלקם כנותני שירותים. כ־15% מהעובדים ממוקמים בישראל, והשאר בפעילויות השונות בחו"ל. ההערכות הן כי מחזור המכירות השנתי של הקבוצה נע בטווח של 80־100 מיליון דולר.
קורסי הסייבר שהחברה מעבירה מעבר לים מתמקדים בפן ההגנתי, בעוד בישראל “מוסיפים נדבך לימודי של 'איך חושב התוקף'", מסביר שבירו, “שכן הדרישה בשוק הגלובלי היא לאנשי הגנה שנותנים מענה לארגונים בתקיפות סייבר, אך בסביבה הישראלית האיומים מורכבים יותר והדרישה היא למחשבה נוספת".
תמהיל החברות שהאקריו מבצעת אליהן השמה של בוגריה מגוון, וכולל, לפי החברה, חברות דוגמת צ'קפוינט, סיסקו, בזק, משרד הביטחון, רכבת ישראל, קבוצת אמן, אודיוקודס, פלייטיקה, חברות הביטוח מנורה והראל, סטארטאפים שונים ועוד. שבירו הקים את פעילות ה־B2B של האקריו לפני כעשור והוביל את תחילת פעילות החברה בארה"ב. לפני כן עבד במכון היצוא ובמכללות טכנולוגיות ואקדמיות ישראליות, והוא בעל רקע טכנולוגי שנרכש על ידו, בין היתר, גם בהאקריו.
התרעות פיקוד העורף