יתרונות:
חסרונות:
כמו בחוק הפעולה והתגובה של ניוטון (אל תברחו, זה יהיה מעניין), בעידן הסחות הדעת הבלתי-נגמרות שהביאה לנו הקדמה, נראה שהולך וגדל הביקוש לטכנולוגיה שעושה דווקא את ההיפך. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית הדיו-האלקטרוני, המאפשרת תצוגת מסך דינמית, תוך שמירה על מראה דמוי נייר, המקל על העיניים. אחרי הצלחת הדגם הקודם, ה- Note Air 4c, חברת Onyx Boox השיקה לאחרונה את הדור החדש של הטאבלט הרב-שימושי, ה- Note Air 5c. מדובר בטאבלט דיו-אלקטרוני, מבוסס אנדרואיד, המגיע יחד עם עט חדש, ומיועד להיות מכשיר פרודוקטיביות רב שימושי.
איכות בנייה ועיצוב – שדרוג או שנמוך?
במבט ראשון קשה לראות הבדל משמעותי בין הדגמים. המסך בגודל זהה, 10.3 אינץ', מוקף מסגרת לא קטנה, המתעבה בצד השמאלי של המכשיר עבור אחיזה נוחה. הטאבלט דקיק במיוחד ושוקל 440 גרם בלבד, אך אינו מרגיש שברירי או חלש. בניגוד לדגם הקודם, ה- 5C מצוייד בכפתורי ווליום, אותם ניתן להגדיר לפעולות שונות כמו העברת עמודים, גלילה, וכמובן שליטה בווליום, אם כי אין לאודיו תפקיד משמעותי במכשיר. בדומה לדור הקודם, גם כאן אפשר למצוא חיישן טביעת אצבע, על גבי כפתור ההפעלה, אך חשוב לציין שהביצועים שלו מאכזבים מאוד. ברוב הפעמים, לאחר יותר מדי נסיונות, פשוט התייאשתי והקלדתי את הסיסמה.
יחד עם המכשיר מגיע עט מסוג חדש, המתמגנט לצד המכשיר. על העט ארחיב בהמשך, אך חשוב לציין שהמגנט שמחזיק את העט בצורה הטובה ביותר, למעשה ממקם את העט בצורה שלוחצת על כפתור הווליום התחתון. ישנה נקודת מגנט נוספת שפותרת את הבעיה, אך היא חלשה יותר באופן משמעותי, ונדמה שלא לכך התכוון המשורר. במקרים רבים זו אינה מהווה בעיה, אך בקריאה למשל, העמודים רצים באופן אוטומטי בעקבות לחץ העט על הכפתור.
עם המכשיר ניתן לרכוש כיסוי מגנטי מקורי, שהשתנה גם הוא מהכיסוי של הדור הקודם. הכיסוי מחומר דמוי עור קשיח, בצבע חום-כתמתם, עם חומר רך וקטיפתי בחלקו הפנימי ויש גם חור סביב שקע הטעינה. הכיסוי מתקפל לאוריגמי המאפשר להעמיד את הטאבלט במספר צורות, בנוחות רבה יותר מהכיסוי בדור הקודם. עם זאת, נעשתה כאן בחירה מעט מוזרה לנתק את החלק שסוגר את הכיסוי ושומר על העט, כך שניתן יהיה להוריד או לחבר אותו. הבחירה הזו פותרת את הבעיה בדור הקודם, בו הסוגר שיבש את השדה של החלק במסך שנמצא ישירות מעליו, אך יוצר בעיה חדשה. החלק המדובר פשוט נותר בצד בכל שימוש בטאבלט, ללא אף דרך נוחה לאחסן אותו. אין אפשרות להניח את חתיכת העור מתחת לכיסוי, שכן אז חוזרת בעיית המגנט, שמייצרת שטח מת במסך. לא מדובר בבעיה רצינית מדי, כאשר ניתן להניח את הסוגר בצד בזמן השימוש, אך בעיה זו, יחד עם לחיצת העט על כפתור הווליום, מראות על חשיבה שטחית למדי בשיפורים החיצוניים של הטאבלט. אם כבר משפרים את הדור הקודם, הייתי מצפה לחשיבה מעמיקה, ולא פיתרון "פלסטר" שמייצר בעיות אחרות.
ה-Note Air 5c, כמו הדורות הקודמים, משתמש בטכנולוגיית "קליידו 3", המאפשרת תצוגה צבעונית באמצעות פילטר מיוחד על גבי המסך. הפילטר מאפשר את תצוגת הצבע, אך כמו בדורות הקודמים מייצר מסך מעט כהה יותר מזה של מכשירים דומים בתצוגת שחור-לבן. את העניין הזה ניתן לפתור על ידי שימוש בתאורה מובנית, עם 32 רמות בהירות, ו-32 רמות "טמפרטורה", הנעה בין תצוגה קרה-כחלחלה, למסך כתום כמעט כמו נשיאים אמריקאיים מסויימים.
בניגוד לדור הקודם, עם ה-Note Air 5c התקשיתי למצוא את התצוגה המושלמת, לא משנה כמה שיחקתי עם הגדרות הבהירות והצבע. המסך תמיד נראה כהה או מואר מדי, כחול מדי או כתום מדי, כאשר בדור הקודם הגעתי לדרגת תצוגה שהרגישה ממש כמו נייר. ייתכן שמדובר בעניין שיסתדר עם עדכון גרסה בעתיד, אבל אוניקס בחרו לוותר על הסוס המנצח, ככל הנראה לטובת הגדלת הרזולוציה.
עבור מי שאינם מכירים את מכשירי הדיו-האלקטרוני, חשוב לציין שלא מדובר בצבעים בוהקים כמו במרבית המסכים המוכרים לנו ממסכים רגילים כמו בטלפון או במחשב, אלא בצבע עדין, אפילו מרומז, שנראה לעיתים כמו נייר עיתון מודפס. גם רענון המסך שונה לגמרי, שכן מדובר בטכנולוגיה שונה בתכלית, ולכן השימוש במכשירים אלה אינו מיועד לצפייה בסרטונים, או אפילו גלילה ברשתות חברתיות, אלא יותר לשימושים סטטיים ופרודקטיבים, כמו קריאה, כתיבה, ניהול יומן ורשימות, חתימות על מסמכים, ועוד.
ה- Note Air 5c מצוייד בעט מסוג חדש, ה-Pen 3. כבר מהקופסה העט מרגיש איכותי יותר, עם מעט יותר משקל, וגוף מתכתי, בהשוואה לפלסטיק של העט הקודם. אמנם העט עדיין לא מצוייד במחק, או כפתור למחיקה, אבל יש לו טריק חדש – ראש העט נפתח, ובו מאוחסנים 3 חודים נוספים עבור העט. מדובר ברעיון לא רע בכלל, שפותר את הצורך לסחוב חודים נוספים, או לחלופין, החשש משחיקה של החוד הקיים. עם זאת, הייתי מעדיפה עט לחיץ, או פקק נוח יותר, שפחות קל לאבד, על פני פיתרון לבעיה שולית יותר כמו החודים. הראש המתנתק, אגב, ניתן לנעילה על ידי חצי סיבוב, כך שהחשש הראשוני שלי מאובדן ודאי של החודים הצליח לפוג קצת.
תחושת הכתיבה עם העט הייתה מעט מחוספסת מדי, והשמיעה חריקות בפעמים הראשונות, אבל מהר מאוד, עם המשך השימוש, המצב השתפר, והכתיבה הפכה נעימה במיוחד. חשוב לציין שגם בדור הקודם, ה-note air 4c, תחושת החספוס דימתה כתיבה על נייר, ולאחר שימוש של כמה ימים, כבר קשה להבחין בהבדל, אבל הכתיבה בדור החדש מרגישה מעט טבעית יותר. התגובתיות של המכשיר לעט מהירה יותר ב-20 אחוזים בהשוואה לדור הקודם, וכמעט לא מורגש עיכוב בין העט למסך. גם הרגישות ללחץ המופעל על העט שופרה, מה שמאפשר כתיבה אינטואיטיבית יותר, ואפשרויות רבות יותר, בעיקר עבור ציור או כתיבה במברשות שונות.
באפליקציית ההערות המובנית, ניתן למצוא, בדומה לדורות הקודמים, מגוון גדול מאוד של אפשרויות. החל מהמרת כתב יד לטקסט, שאגב, עובדת נהדר גם בעברית, דרך הוספת מדיה והקלטות על גבי ההערות, ועד זיהוי צורות, ומחיקה באמצעות קשקוש על הטקסט, שעובדת הרבה יותר טוב מאשר בדורות הקודמים.
בדור החדש נוצרה אפשרות חדשה של "פתקים אינסופיים". מדובר בפורמט שניתן להגדיל ולהרחיק לבחירתכם, ללא תלות באורך או רוחב של דפים נתונים.
המכשיר מתחבר בקלות להתקני בלוטות׳ כמו מקלדת, אך גם מצוייד בחיבור מגנטי עבור כיסוי המקלדת הייעודי שהחברה מאפשרת לרכוש בנפרד, במחיר לא נמוך בכלל (500 שקל). אותו כיסוי מקלדת ניתן לרכישה באנגלית בלבד, אך ניתן להגדיר בקלות את שפות המכשיר, ולהשתמש במדבקות מקשים בעברית, או כל שפה אחרת. אם תרצו מאוד, ניתן גם לחבר את המכשיר להתקני בלוטות׳ נוספים כמו עכבר או רמקולים, על אף שלא ראיתי בכך ולו יתרון אחד. אמנם המכשיר תומך בבלוטות׳ 5.1, המיושן יחסית, אך כל פעולה שניסיתי לעשות עבדה לא רע בכלל, ייתכן שבעקבות פשטות המידע המועבר דרכו, הכולל בעיקר הקלדת טקסט.
האפשרות של הטאבלט כמכשיר אנדרואיד לכל דבר, מאפשרת להשתמש בו עבור מגוון גדול מאוד של משימות. את השורות האלה ממש אני מקלידה באמצעות המכשיר, עם מקלדת בלוטות׳ חיצונית פשוטה, שעושה עבודה לא רעה בכלל. בנוסף, ניתן בקלות רבה "להקרין" את מסך הטאבלט על גבי מסכים שונים (מחשב, טלפון או טלוויזיה), אך לא הצלחתי להשתמש בטאבלט עצמו בתור מוניטור עבור המחשב או כל מכשיר אחר.
בגזרת הסוללה, המכשיר מציג ביצועים טובים יותר מהדור הקודם, ומאפשר עבודה רציפה של מספר ימים לרוב, אך הדבר משתנה מאוד בהתאם לשימוש בתאורה האחורית, ולמצבי הרענון של המסך. הכהות היחסית של המסך (בעקבות פילטר הצבע של מסך הקליידו 3), מאלצת שימוש גבוה בתאורה האחורית, כך שביחס למכשירי דיו אלקטרוניים חסרי תאורה אחורית, מדובר בהבדל משמעותי במיוחד. בשימוש ללא תאורה אחורית, בהגדרות ברירת המחדל, ה-Note Air 5c יכול להגיע לכדי מספר ימים של שימוש רצוף. כל שינוי בהגדרות קצב הרענון והוספת התאורה האחורית, מורידים את חיי הסוללה משמעותית, במה שיכול להגיע גם למספר שעות בודדות של שימוש בלבד.
אחרי שהתנסיתי בלא מעט מכשירי דיו אלקטרוני, כולל שני הדגמים הקודמים בסדרה, היו לי ציפיות גדולות. במיוחד כי ראיתי שעד כה לא היה שינוי משמעותי בדגם החדש שהצדיק שדרוג, שמחתי מאוד לגלות שאכן יש כאן שיפור משמעותי מאוד בגזרת הביצועים. ה- Note air 5c מצוייד במעבד קוואלקום סנאפדרגון 750G, עם 8 ליבות, זיכרון עבודה (RAM) של 6 גיגה, ופועל על אנדרואיד 15.
הביצועים ב- note air 5c הם מהגבוהים ביותר שיצא לי לראות בקרב מכשירי דיו אלקטרוני. לרוב במכשירים אלו, כל תזוזה על המסך כמו גלילה, הגדלה או גרירה, מותירה מאחוריה שאריות רפאים של תצוגת המסך הקודמת, בתוצר לוואי הנקרא "גוסטינג". בהשוואה לדורות הקודמים ולדגמים מתחרים שיצא לי לנסות, יש כאן שיפור משמעותי מאוד בביצועים, כאשר כמעט ולא נראות שאריות דומות, אפילו כאשר מזיזים תמונה על גבי המסך. גם במצבים החסכוניים יותר בסוללה, עם רענון מסך נמוך, מהירות ההפעלה בדור החדש משופרת במיוחד, ומאפשרת חוויה קרובה יותר לחוויית השימוש בטאבלטים בעלי מסך "רגיל". חשוב לציין שלמרות ההתקדמות המשמעותית, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני רחוקה מאוד מלאפשר ביצועי תצוגה כמו צפייה בסרטונים או גלילה חלקה ברשתות חברתיות.
ה- Boox Note Air 5c הוא מכשיר דיו-אלקטרוני מצויין, המאפשר מגוון רחב ביותר של פעולות, תוך שמירה על תצוגה שאינה מעייפת את העין. עם ביצועים גבוהים במיוחד, אביזרים חדשים וגרסת אנדרואיד משופרת, אוניקס מייצרת תחרות לא קטנה עבור החברות המתחרות בשוק מכשירי הדיו-האלקטרוני. למרות הראש הקטן בעיצוב האביזרים המשלימים, עיצוב תאורת המסך וחיי הסוללה, מדובר במכשיר מהמרשימים בקטגוריה.
התרעות פיקוד העורף