לאחרונה פורסם מכתב חריג שעליו חתמו למעלה מ-1,000 עובדי אמזון, מעובדי מחסנים ועד מהנדסי תוכנה, אשר דורש מהנהלת החברה לבלום את מרוץ ה-AI.
אמזון מצידה דוחה את ההאשמות. בתוך המתח הזה, בין החדשנות לבין חוויית העובדים בשטח, נוצר ויכוח שמגלם בתוכו את דילמת ההייטק של העידן הנוכחי.
לטעמי, העובדה שמדובר במכתב יזום של העובדים, ולא בביקורת חיצונית של האקדמיה או של הרגולטור, היא לב הסיפור. במשך שנים דימוי עובדי ההייטק היה של נהנים פסיביים מפירות המהפכה הדיגיטלית: שכר גבוה, תנאים מפנקים והזדהות כמעט אוטומטית עם יעדיה העסקיים של החברה.
כאן מתרחש היפוך גמור: אותם אנשים שמפתחים את הטכנולוגיה, שמבינים לעומק את היכולות שלה, מתעקשים להציב גבול מוסרי בפני מי שמעסיק אותם.
זה כבר לא מאבק על שכר ותנאי עבודה, אלא מחלוקת על אופי השימוש בטכנולוגיה שהם עצמם יוצרים. מעין תמרור אזהרה, שמזכיר למנהלי החברה שהשאלה המרכזית היא לא רק מה ה-AI יודע לעשות, אלא באילו ידיים הוא נמצא ולאילו מטרות הוא מפותח.
מכאן נגזרת גם האחריות המיוחדת של חברות הייטק אחרות. אם עובדים באחת החברות המשפיעות בעולם מרגישים כך, אין סיבה להניח שחברות אחרות יהיו חסינות מפני אותן מגמות.
להפך, ככל שהשוק נע לעבר פתרונות AI כסטנדרט, כך גוברת הסכנה שחדשנות בכל מחיר תהפוך לנורמה, והקול הביקורתי יבוא דווקא מבפנים.
המכתב של עובדי אמזון צריך לשמש כקריאת השכמה לתעשיית ההייטק כולה: לא עוד הפרדה נוחה בין עסק לאידאולוגיה. מי שמעסיק מהנדסים שמסוגלים לבנות מערכות עוצמתיות כל כך, חייב להכיר בכך שהם מביאים איתם גם מערכת ערכים, שאלות מוסריות וציפייה להשפיע על אופן השימוש בפרי יצירתם. מי שיתעלם מהקול הזה עלול לגלות שהטכנולוגיה שלו אומנם מתקדמת מתמיד, אבל האמון של האנשים שמחזיקים אותה בחיים הולך ונשחק.
התרעות פיקוד העורף