למרות שמיצוטאקיס בחר לא לנקוב בשמות של פלטפורמות ספציפיות, הוא הדגיש שהוא מוטרד מאוד מהמגמה שבה ילדים משווים את עצמם לאחרים ברשתות החברתיות ולוקחים ללב תגובות פוגעניות שנכתבות עליהם באופן מקוון. הוא הוסיף שיוון תהיה בין המדינות הראשונות שנוקטות ביוזמה כזו, אבל הוא בטוח שהיא לא תהיה האחרונה, ושמטרתו היא לדחוף את האיחוד האירופי כולו לפעול בכיוון הזה.
במידה שהחברות לא יעמדו בדרישות, הן יספגו קנסות כבדים במסגרת חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי. כדי לסייע להורים בתהליך, המדינה תשיק אפליקציה ייעודית שתאפשר להם לשלוט במכשירים של הילדים ולחסום את הגישה ליישומים אסורים. המהלך הזה זוכה לתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה המבוגרת ביוון, כשסקר שנערך בחודש פברואר הראה שרוב הציבור תומך בהגבלות למרות שראש הממשלה הודה שהמהלך עלול לעורר את זעמם של הילדים ובני הנוער במדינה.
יוון מצטרפת למגמה עולמית של מדינות שמבינות שהרגולציה העצמית של חברות הטכנולוגיה נכשלה. אוסטרליה נחשבת לאחת החלוצות בתחום לאחר שאישרה חקיקה דומה שאוסרת על שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16. המהלך האוסטרלי נחשב לאחד המחמירים בעולם, והוא כולל קנסות ענק לחברות שלא ימנעו מילדים לפתוח חשבונות.
גם אינדונזיה ואוסטריה הציגו הגבלות דומות בשנה האחרונה, מתוך הבנה שההשפעה של האלגוריתמים על המוח המתפתח של ילדים היא הרסנית. בבריטניה בוחנים כעת ברצינות להכניס הגבלות מחמירות על ילדים מתחת לגיל 16, כשהממשלה בלונדון נתונה ללחץ ציבורי כבד מצד ארגוני הורים ומומחים לבריאות הנפש שטוענים שהרשתות החברתיות הפכו למערב פרוע שמסכן את ביטחון הילדים.
הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך שמעל 85% מבני הנוער מבלים שעות רבות בכל יום מול המסכים, ורבים מהם מדווחים על תחושת בדידות למרות החיבור המתמיד לעולם הדיגיטלי. המומחים מסבירים שכשילד נחשף לתכנים לא מבוקרים בגיל צעיר, היכולת שלו לפתח כישורים חברתיים בעולם האמיתי נפגעת באופן משמעותי.
למרות שהאכיפה של חוקים כאלה נחשבת למורכבת מאוד מבחינה טכנולוגית, המדינות הנחושות מאמינות שהצבת הקו האדום היא הכרחית. ביוון מקווים שהמודל שלהם, המשלב חקיקה, קנסות לחברות ואפליקציית פיקוח ממשלתית, יהווה דוגמה למדינות נוספות ביבשת.
התרעות פיקוד העורף