יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוגיראת אמר: ״יש אנשים שברגע שרואים את הדמות המוכרת של חבר כנסת, לא בודקים, רצים להשקיע ונשדדים ממש. מגיעים אלי אנשים ומספרים שנפלו בפח וגמרו להם את הכסף. התרעתי על הנושא כאן בוועדה בדיון מקדים והיו החלטות והמלצות אבל עדיין אנחנו לפני חוק מחייב בנושא. על הממשלה להאיץ את הנושא בדחיפות. אנשים מאבדים את כספם בתום".
"יש לכנס שולחן עגול של כל הגורמים הרלוונטיים ולקדם חקיקה מקיפה. זו תפקידה של המדינה להושיב את כל האנשים המכובדים שנמצאים כאן, כל הפלטפורמות, כל הנושאים שעוסקים בנושא סביב שולחן אחד. ההמלצות מהדיון יועברו למשרד ראש הממשלה ולמטה הלאומי לבינה מלאכותית והוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום ההתחייבויות", הוסיף.
"ולכן התפיסה שלנו כרשות ניירות ערך הייתה שלפחות אחד מכלי המניעה או צמצום התופעה צריך להיות דרך הרשתות החברתיות. הפנייה למטא באה בין היתר גם על בסיס תפיסה של הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך שגם הוא חשב שנכון שתהיה עבודה מול הרשתות החברתיות וכלי סינון ברמה שלהן", הוסיפה.
"לגבי אימות מפרסמים: לפני שנה וחצי עמדנו על 55%, כיום אנחנו על 70%, והשאיפה להגיע ל-90% מהכנסות הפרסום ממפרסמים מאומתים עד סוף 2026. ברמה המקומית, כל מפרסם של מודעות פיננסיות המכוונות לציבור הישראלי בכל שפה יידרש לעבור הליך אימות וזיהוי. הכלי יתחיל להיפרס במהלך חודש מאי, ויגיע ל-100% בסוף יוני 2026", ציין.
בדיון הוצגו עוד מקרים בתופעת ההתחזות שמביאה להונאות פיננסיות ברשת. נציג לשכת סוכני הביטוח הציג נתונים לפיהם ב-2024 יצאו מהמערכת הפנסיונית 4.4 מיליארד ש"ח של תגמולים שנפדו שלא כדין כתוצאה משידול ורמייה, נתון המשקף פגיעה בכ-120,000 אנשים בשנה.
נציגי מערך הדיגיטל הלאומי ורשות שוק ההון הוסיפו כי אוכלוסיות מוחלשות הן הנפגעות הקשות ביותר, ועלו קריאות להרחיב את תקופת הצינון לפני פדיון כספי פנסיה ולחזק את מנגנוני האימות.
התרעות פיקוד העורף