במקום השני נמצאת יוטיוב, עם 98% שימוש. פלטפורמת הווידאו של גוגל שומרת על מעמדה זו השנה השנייה ברציפות, וממשיכה להיות אחת הזירות המרכזיות לצריכת תוכן בישראל: מוזיקה, חדשות, מדריכים, פודקאסטים מצולמים, שיעורים, ביקורות ומידע מקצועי. במציאות שבה יותר ויותר משתמשים מעדיפים לצפות מאשר לקרוא, יוטיוב נהנית מיתרון ברור על פני פלטפורמות טקסטואליות יותר.
פייסבוק, שנדמה שכבר הוספדה לא פעם, שומרת על המקום השלישי עם 90% שימוש, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה. הנתון הזה חשוב במיוחד משום שהוא סותר את הדימוי הציבורי של פייסבוק כרשת מזדקנת או דועכת. בישראל, לפחות לפי הסקר, היא עדיין אחת הזירות המרכזיות לקבוצות קהילתיות, עדכונים מקומיים, דיונים פוליטיים, מסחר, תוכן חדשותי וקשר בין משתמשים.
אינסטגרם נמצאת במקום הרביעי עם 82% שימוש, עלייה מתונה של 1% לעומת 2025. הצמיחה האיטית שלה מלמדת שהיא כבר קרובה לרוויה בשוק הישראלי, אבל עדיין שומרת על מעמד חזק במיוחד בקרב צעירים, יוצרים, עסקים קטנים, מותגים ומשפיענים. אינסטגרם ממשיכה לתפקד כחלון הראווה המרכזי של התרבות הדיגיטלית: אוכל, אופנה, כושר, טיולים, משפחה, בידור ופוליטיקה רכה.
טיקטוק ממשיכה להיות פלטפורמה חזקה, אבל הנתונים החדשים מורכבים יותר. מצד אחד, היא מציגה 59% שימוש כללי, עלייה של 2% בהשוואה למדד 2025. מנגד, שיעור השימוש היומיומי בה ירד באופן חד: מ-55% בשנת 2025 ל-34% בשנת 2026. הירידה הזו עשויה להעיד לא על נטישה מוחלטת, אלא על שינוי בדפוסי השימוש. ישראלים רבים עדיין נכנסים לטיקטוק, אבל ייתכן שהם עושים זאת פחות מדי יום, או מפזרים את זמנם בין יותר פלטפורמות, במיוחד לנוכח העלייה בשימוש בכלי בינה מלאכותית.
טלגרם רושמת ירידה של 4% בשימוש בשנת 2026 לעומת 2025, אם כי השימוש היומיומי בה עדיין משמעותי יותר מזה של X ולינקדאין, ועומד על 27%. הירידה בטלגרם מעניינת במיוחד על רקע העובדה שבשנים האחרונות היא שימשה בישראל מקור מרכזי לעדכוני חדשות, התרעות, תיעוד מהשטח וקבוצות סגורות. ייתכן שחלק מהציבור חזר לצרוך מידע בערוצים מסודרים יותר, או עבר לפלטפורמות אחרות שבהן התוכן נגיש ומסונן יותר.
לינקדאין, שנחשבת לרשת המקצועית המרכזית בעולם, יורדת ל-32% שימוש, ירידה של 4% לעומת השנה שעברה. גם השימוש היומיומי בה נמוך מאוד, 6% בלבד. בישראל היא עדיין חשובה לעולמות ההייטק, הגיוס, הקריירה והמיתוג המקצועי, אבל הנתונים מלמדים שהיא רחוקה מלהיות פלטפורמה יומיומית רחבה לציבור הכללי.
הסיפור הגדול של המדד מגיע מעולם הבינה המלאכותית. צ׳אט GPT של חברת OpenAI ממשיך לצמוח ומגיע ל-88% שימוש כללי בישראל, עלייה של 3% לעומת 2025. 35% מהמשיבים מדווחים שהם משתמשים בו מדי יום. עם זאת, השימוש היומיומי ירד ב-11% לעומת השנה הקודמת, נתון שעשוי להעיד על התבגרות השוק: אחרי גל ההתלהבות הראשוני, השימוש נעשה ממוקד יותר, פחות ניסיוני ויותר תלוי צורך.
החדירה של צ׳אט GPT בולטת במיוחד בקרב בני 18-34, שם נמדד שיעור שימוש של 90%. בקרב בני 55 ומעלה השיעור נמוך יותר, 82%, אבל גם הוא גבוה מאוד. המשמעות ברורה: כלי בינה מלאכותית כבר לא שייכים רק למתכנתים, סטודנטים או אנשי טכנולוגיה. הם נכנסו למרחב הביתי, הלימודי, המקצועי והצרכני של חלקים רחבים באוכלוסייה.
במקום השני בשוק הבינה המלאכותית בישראל נמצא ג׳מיני של גוגל, עם 73% שימוש. מדובר בזינוק משמעותי לעומת 49% בשנה שעברה. בקרב בני 18-34 שיעור השימוש בג׳מיני מגיע ל-79%. העלייה הזו עשויה להיות קשורה לשילוב העמוק יותר של כלי הבינה המלאכותית במוצרים של גוגל, מהחיפוש ועד שירותי העבודה והענן, וכן להיכרות הטבעית של משתמשים עם המותג.
קופיילוט של מיקרוסופט נמצא במקום השלישי עם 28% שימוש, נתון זהה לזה שנרשם בשנת 2025. מיקומו הנמוך יחסית מעניין משום שמיקרוסופט משלבת את הכלי בשירותי אופיס, בדפדפן ובמערכות ארגוניות. ייתכן שהחשיפה אליו גבוהה יותר במקומות עבודה, אבל פחות מורגשת בקרב הציבור הרחב מחוץ לסביבה המקצועית.
הפער המגזרי בתחום הזה בולט במיוחד. בחברה היהודית 22.2% מהמשיבים ציינו פתיחות לשימוש בכלים כאלה לקראת ההצבעה, לעומת 39.6% בחברה הערבית. מדובר בפער של 17.4 נקודות אחוז. הנתון עשוי לשקף הבדלים בהרגלי צריכת מידע, אמון בכלי תקשורת מסורתיים, נגישות למידע פוליטי מותאם שפה או רצון לקבל הסבר מסודר בסביבה שבה המידע הפוליטי לעיתים מפוזר, מורכב או לא מותאם דיו.
לדבריהם, "הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו, ומלמדים שהאופנים לצריכתו של המידע והדרכים להעברתו במרחב המקוון משתנים בקצב גבוה, הישראלים מאמצים במהירות ובעקביות טכנולוגיות חדשות ומתמידים להשתמש באלו שמשרתות אותם לצרכיהם".
דיון מעמיק בתוצאות המחקר צפוי להתקיים בכנס "40 שנה לאינטרנט בישראל", שיערוך איגוד האינטרנט הישראלי ב-3 ביוני. המדד הנוכחי משקף לא רק אילו אפליקציות הישראלים פותחים, אלא גם את האופן שבו הם מחפשים מידע, מתקשרים, עובדים, צורכים חדשות, לומדים, מתלבטים ובקרוב אולי גם מחליטים למי להצביע.
התרעות פיקוד העורף