במאה השנים האחרונות התפתח המדע הפורנזי כתחום מדעי מסודר שמבוסס על כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, רפואה ומדעי המחשב. כיום, מהפכת הבינה המלאכותית משנה דרמטית את אופן ניתוח הראיות בחקירות פשיעה. בעוד שבעבר נדרשו חוקרים לעבור ידנית על אלפי מסמכים ולהשקיע מאות שעות עבודה בניתוח של סרטוני מצלמות, כיום מסוגלות מערכות AI לבצע את העבודה בדקות ספורות.
אחת הראיות החשובות היא פרופיל DNA המופק מדגימה ביולוגית כמו דם, רוק, שיער ותאי עור. מאגרי DNA לאומיים הפכו לכלי מרכזי בחקירות מודרניות. הצלבת נתונים באמצעות AI מאפשרת לקשר בין פשעים שבוצעו במקומות ובזמנים שונים, ולאתר עבריינים סדרתיים על בסיס דפוסי התנהגות ותנועה.
בעיה נוספת היא בעיית "הקופסה השחורה" - מערכות רבות שמקבלות החלטות מורכבות שקשה להסבירן באופן מלא. זהו מצב בעייתי במיוחד במערכת המשפט, שבה נדרשות שקיפות והבנה מלאה של תהליך הבדיקה וקבלת ההחלטות. אם מערכות AI מאומנות על נתונים מוטים, הן עלולות להפלות קבוצות מסוימות באוכלוסייה.
המגמות בתחום מצביעות על כך שבעתיד יפותחו מערכות שמסוגלות לבצע פרופילאות וחיזוי פשיעה על בסיס ניתוח נתונים רחב היקף. מערכות אלה ינסו לזהות אזורים או מצבים שבהם קיים סיכון מוגבר לפשיעה.
בנוסף, מתפתחות כיום טכנולוגיות של ננו-חיישנים שמסוגלים לזהות חומרי נפץ, רעלים וסמים ברגישות גבוהה במיוחד. גם המחשוב הקוונטי עשוי לשנות בעתיד את יכולות העיבוד והניתוח של מידע פורנזי.
עם זאת, רוב המומחים סבורים כי הבינה המלאכותית לא תחליף את החוקר האנושי מאחר שחקירה פלילית דורשת הבנה חברתית, שיקול דעת, אינטואיציה ויכולת מוסרית שקשה לבצע באמצעות אלגוריתמים בלבד. נראה כי הבינה המלאכותית תשרת את החוקר האנושי ותעניק לו כלים חדשים ומדויקים יותר במאבק בפשיעה.
התרעות פיקוד העורף