היום זה קורה: הנפקה ציבורית בבורסה של ענקית הטכנולוגיה והחלל SpaceX, שישים ותשע שנים מאז שברית המועצות שיגרה את הלוויין המלאכותי הראשון בהיסטוריה האנושית ב-4 אוקטובר 1957.
השיגור הסובייטי הדהים את העולם המערבי והיה יריית הפתיחה הרשמית למרוץ שהוביל לפני 57 שנים לשיגור החללית המאוישת אפולו 11 של נאס"א, שביצעה את הנחיתה הראשונה אי פעם על גרם שמימי מחוץ לכדור הארץ.
הסובייטים ניסו להתחרות, ובמקום זה התמוטטו כלכלית – ומדינית - בשנת 1991. הדגל הסובייטי האדום ירד בדצמבר של אותה שנה מעל הקרמלין. ישראל שיגרה את הלווין הראשון שלה, אופק 1, בספטמבר 1988, באמצעות טיל שביט של התעשייה האווירית בשיתוף משרד הביטחון.
שוק ההון הגלובלי ניצב כיום בפני אחת מנקודות המפנה המרתקות ביותר במאה ה-21. שילוב של תעשיית חלל, בינה מלאכותית ושבבי זכרון בגודל שני ננומטר, שבבים סופר חכמים המשוחחים ביניהם כבני אנוש ובעתיד אף יבנו ויתכננו בעצמם את הבינה המלאכותית של הדור הבא. אם בעשורים הקודמים טכנולוגיית המידע והאינטרנט היו מנועי הצמיחה, הרי שכעת שני וקטורים טכנולוגיים עצומים מתלכדים ויוצרים אפקט סינרגטי חסר תקדים: הבינה המלאכותית היוצרת - Generative AI - וכלכלת החלל החדשה. New Space.
הם מקבעים את עליונותה של ארה"ב בדור הבא לפחות בתחום הטכנולוגיה של המהפכה התעשייתית הרביעית. עליונות זו בתחום הצבאי כבר באה לידי ביטוי בשימוש של הצבא האמריקאי בתוכנות של אנת'רופיק בכיבוש סטרילי של ונצואלה ומיטוט המשק והכוח האיראני, למרות התנגדות מנהלי אנת'רופיק לשימוש בתוכנות שלהם לצרכים צבאיים.
ההנפקות, שיחלו כאמור היום, הן "יריית הזינוק" לשינוי דרסטי ומקיף של זרימת ההון העולמית. מאמר זה ינתח לעומק את השפעתן של הנפקות אלו על שוק ההון האמריקאי והעולמי וישווה את מוכנותן והשפעתן על המשק האמריקאי, המשק האירופי ומדינות דרום-מזרח אסיה, תוך מענה על השאלה: האם אנו בפתחה של מהפכה אדירה?
באמצעות פרויקט Starlink, "תקשורת כוכבים", החברה יצרה רשת אינטרנט לוויינית חובקת עולם המשנה את חוקי המשחק עבור אזורים מרוחקים, תעשיות ביטחוניות וספנות עולמית. בנוסף, פיתוח ה-Starship מבטיח להוריד את עלות השיגור לחלל ליחדת משקל ברמות שיאפשרו כריית מחצבים בחלל, הקמת תחנות חלל מסחריות ומחקר מתקדם.
ההנפקה של SpaceX יחד עם Starlink לחברה ששוויה 1.3-1.7 טריליון דולר תהפוך אותה מיידית לאחד העוגנים החזקים ביותר בבורסות בארה"ב. חלק מהתנודות החדות בשערי המניות בשבוע החולף מיוחס לפינוי הון עולמי כדי להשתתף בהנפקה האדירה.
המעבר מחברות בכל העולם הנתמכות על ידי ענקיות טק כמו מיקרוסופט ואמזון לחברות ציבוריות נסחרות יחייב שקיפות פיננסית ויפתח את הברזים לזרמי הון אדירי ממדים מהציבור ומקרנות פנסיה מוסדיות, שעד כה היו חסומות להשקעות בתחומים אלה. הנפקות בסדר גודל כזה פועלות כ"מגנטים של נזילות": הן משנות את הרכב המדדים המובילים, כמו S&P 500 ונאסד"ק, ומכתיבות מחדש את אסטרטגיות הקצאת הנכסים של חסכונות והשקעות הציבור באמצעות מנהלי קרנות בכל העולם - או ישירות על ידי השחקנים בשוקי ההון.
כאשר חברות העתיד נסחרות כולן בארה"ב, למשקיעים גלובליים יש פחות תמריץ להחזיק במניות של חברות תעשייה מסורתיות באירופה, המידרדרת משנה לשנה מבחינה עסקית, כלכלית וטכנולוגית, תוך איבוד שיירי ההגמוניה שהיו לה. אירופה, צרכנית קצה, מובילה ביישומים תעשייתיים מסורתיים, ואפילו תעשיית הרכב העולמית נלקחה ממנה בשנתיים האחרונות באדיבות סין.
באירופה שוק הון מבוזר, הסתמכות על אשראי בנקאי שמרני, מחסור בקרנות ענק, עם מבנה שוק הון מיושן של המאה ה-20. באירופה המזדקנת רגולציה קשיחה ומחמירה מספקת הגנה קפדנית על פרטיות חסמי כניסה לחברות חלל פרטיות.
אירופה נמצאת בעמדת נחיתות מבנית. חוק הבינה המלאכותית האירופי, EU AI Act, מציב חסמים כבדים על פיתוח מודלים מתקדמים, מה שגורם לחברות כמו אנת'רופיק או OpenAI להסס לפני השקת שירותים מלאים ביבשת הישנה. בתחום החלל, אירופה עדיין נסמכת במידה רבה על פרויקטים ממשלתיים איטיים כמו אריאן-ספייס, ואינה מצליחה (ואולי אף לא מנסה) לייצר מתחרה פרטי בקנה המידה של מאסק.
המשמעות היא שהמשק האירופי מסתכן בלהפוך "לקוח שבוי" של טכנולוגיות אמריקאיות, תוך זליגת הון החוצה לתשלום דמי מנוי ושירותי ענן לחברות האמריקאיות - ובהמשך לשרותי תעשיית החלל והבינה המלאכותית. הכעס האירופי שמובילה צרפת, בראשותו של עמנואל מקרון, ילדותי ולא יועיל.
הכסף יזרום לארה"ב של דונלד טראמפ, המעודד תעשיות בכל התחומים ובעיקר בהייטק, לעבור לארה"ב ולזכות בהטבות. סין, שאותה בולם טראמפ ככל שהוא יכול, עסוקה בתפיסה ישנה של השאלה מהי מעצמה: סין חושבת במונחי המאה ה-19 וה-20 - לכבוש שטחים קטנים בהודו, להשתלט ולמחוק את התרבות של העם הטיבטי, לדכא את האוּיְגוּרִים, העם הטורקי המקורי במחוז שינג'יאנג, ולתכנן לכבוש את טייוואן, שמעולם לא הייתה סינית אלא במקור פולינזית. עם ירידה בשעור הילודה, סין כבר אינה יכולה לייצר מספיק מהנדסים לדור הבא, והמחסור בולט.
אבל מלבד סין יש מדינות נוספות באסיה. קוריאה הדרומית, טייוואן, סינגפור, מלזיה באופן חלקי ובשנים האחרונות וייטנאם – כל אלה הן יצרניות חומרה, שבבים, מרכז הרכבה ולוגיסטיקה. אלה עמים המאמצים טכנולוגיה במהירות. הממשלות באסיה מציגות השקעות ממשלתיות ממוקדות וזרמי השקעות זרות ישירות בשיעור גבוה. המדינות האסייתיות האמורות הן עם רגולציה דינמית וגמישה, בדגש על שיפור פריון העבודה.
עבור מדינות דרום-מזרח אסיה, המהפכה הזו היא חרב פיפיות - אך עם פוטנציאל אדיר. הגידול המטורף בביקוש לבינה מלאכותית מחייב כוח מחשוב עצום. מדינות אלו הן ספקיות חומרה, מוליכים למחצה, חומרי גלם, הרכבות אלקטרוניות. ההנפקות החדשות בארה"ב יבטיחו הזמנות רכש בהיקפי עתק ממפעלים במדינות אלה. הן אינן מנסות לפתח את ה-LLM הבא, אלא ליישם אותו במהירות כדי לייעל את מגזרי הפינטק, הלוגיסטיקה הימית והחקלאות.
הנגישות הגלובלית של מערכת טלפוניה מכל מקום לכל מקום על פני כדור הארץ באמצעות Starlink היא קריטית עבור מדינות ארכיפלג אדירות, כמו אינדונזיה והפיליפינים, לחיבור מאות מיליוני אזרחים, כולל כפריים בעלי השכלה נמוכה, לכלכלה הדיגיטלית. כן, לפנינו מהפכה אדירה משנה עולם באמצעות הבינה המלאכותית ותעשיית החלל. לא מדובר רק במהפכה טכנולוגית, אלא במהפכה תודעתית עמוקה ומהפכה מבנית של הכלכלה, המשק העולמי, הסחר, הקישור, החיבור, האינטראקציה העולמית. מי שנשאר מאחור, סיכוייו בהמשך נמוכים.
המשק האמריקאי נהנה מסינרגיה מושלמת. השילוב של אינטרנט לווייני מהיר מבית SpaceX יחד עם יכולות הבינה המלאכותית שעולות בטור הנדסי מאפשר אוטומציה והחלקה של תהליכים עסקיים, ניהול שרשראות אספקה חכמות ואפילו תשתית חסינה מפני אסונות טבע או סכסוכים גיאו-פוליטיים. חברות אמריקאיות יהיו הראשונות להטמיע את הטכנולוגיות הללו, ובכך יגדילו את פריון העבודה שלהן בקצב מהיר יותר מכל מתחרה גלובלי. כבר היום פריון העבודה האמריקאי כפול משל האירופאי.
העתיד כאן והיום באמריקה ובישראל. עתיד מתהווה של עיבוד נתונים מהחלל, לוויינים המייצרים כמות עצומה של נתוני הדמיה, אקלים ומיקום. המוח האנושי אינו מסוגל לעבד זאת בזמן אמת, וכאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית, שמנתחת את המידע ומנפקת תובנות לחקלאות ולביטחון. זה יכלול ניהול והפעלה של עשרות אלפי לוויינים במסלול נמוך, זה מחייב מערכות אוטונומיות לחלוטין מבוססות בינה מלאכותית.
הדורות הבאים של הלוויינים יכללו שבבי AI שיאפשרו עיבוד מידע בחלל עצמו, ומשלוח של התוצאות המזוקקות לכדור הארץ, מה שיחסוך רוחב פס קריטי. מהרבה בחינות, מהפכת ה-AI והחלל דומה להנפקת חברות הרכבת במאה ה-19 או חברות האינטרנט בסוף שנות ה-90. הן יוצרות תשתית חדשה שעליה ייבנו כל שאר העסקים בעולם ב-50 השנים הבאות.
ההנפקות יסמנו את סיומו של עידן ה"כסף הזול" של תחילת העשור ויפתחו עידן חדש הממוקד בפריון מבוסס בעומקי טכנולוגיה. בעוד שוק ההון האמריקאי צפוי לבצר את מעמדו כמוביל הבלתי מעורער של מהפכה זו, המשק האמריקאי ייהנה מיתרון ראשוני מובהק ביצירת ערך וביעילות.
מדינות דרום-מזרח אסיה ימשיכו לשגשג כספקיות החומרה הפיזית וכמאמצות גמישות, בעוד אירופה תצטרך לחשוב מחדש על אסטרטגיית המודל הרגולטורי שלה כדי לא להישאר מאחור כתפאורה היסטורית בעולם שמנהלים אלגוריתמים ולוויינים. אנו לא עומדים בפני "בועה" חולפת, אלא בפני שינוי קבוע בפרדיגמה הכלכלית. החברות הללו אינן מייצרות מוצרי צריכה - הן מייצרות את העתיד.
איך ישראל נכנסת לתמונה? היא כבר עשתה שימוש במערכות בינה מלאכותית במלחמותיה מול האיראנים, עם ממשק לווייני, כלי טיס בלתי מאוישים ולוויינים המקיפים את כדור הארץ בהתמדה ונמצאים כל העת למעשה מעל אויבותיה, ובעיקר איראן. מאז שיגור השביט עשינו דרך ארוכה, אולי פרט למעקב אחר התקשורת הפקיסטנית. אולי הגיע העת ללמוד גם את הפקיסטנים, המתיימרים כעת להיות מתווכים.
התרעות פיקוד העורף