המטרה: להרחיב את קהילת הגיימינג בישראל 

תעשיית הגיימינג העולמית כבר מזמן אינה נחלתם של מעטים. היא מנוע צמיחה טכנולוגי אדיר, המניע פיתוחים בחברות ענק כמו אנבידיה ואינטל ומתווה את הדרך לעולמות הבינה המלאכותית. בלב המערכת הזו נמצאת חברת אקסולה (Xsolla), שחוגגת השנה 21 שנות פעילות. מה שהתחיל ב-2005 כמאגדת תשלומים מקומית ברוסיה, הפך לחברת ענק גלובלית המבוססת בלוס אנג'לס, ארה"ב.

לאחרונה עברה החברה מיתוג מחדש תחת הפילוסופיה "All the things" – אספקת כל מה שמפתח משחקים צריך כדי לבנות, להצמיח ולנצח. נפגשנו עם ניקיטה שרמן, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי (אזור הים התיכון), כדי להבין מה מחפשת ענקית הגיימינג דווקא בישראל, וכיצד המודל הייחודי שלה מנסה לשנות את פני התעשייה המקומית.

אקסולה היא חברה יוצאת דופן בנוף ההייטק המודרני. היא נותרה חברה פרטית בבעלות של מייסד יחיד השולט בה ב-100%, ללא מעורבות של משקיעים חיצוניים או חבר מנהלים שמכתיב את הצעדים. "ברגע שיש משקיעים חיצוניים, אתה צריך לענות על הצרכים שלהם", מסביר שרמן. "אבל כשזו חברה בבעלות יחידה ומאוד מצליחה, המייסד כבר לא מעוניין רק בכסף. המשימה שלו היא לעזור לתעשייה לצמוח".

כחלק מהחזון הזה, אקסולה הקימה מערכת אקולוגית שלמה הכוללת תשתית וקרן השקעות משלה, לצד מועדון מימון (funding club) המיועד למשקיעים חיצוניים. החברה מציעה מרחבים ופעילויות לקהילה ללא תשלום, דבר שמעורר לא פעם תהיות בקרב גורמים בתעשייה. "אנשים שואלים אותי 'איפה המודל העסקי? למה אתם עושים את זה?'", מחייך שרמן, "והתשובה פשוטה, אנחנו עושים את זה בשביל התעשייה. המטרה הראשונה היא לעזור לכל התעשייה לצמוח. הלקוחות והאינטגרציות עם הפתרונות שלנו כבר יגיעו בהמשך".

הפיצוח של השוק הישראל

שרמן, שנכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי, סימן את ישראל כאזור המיקוד שלו. הרקע שלו בשוק המקומי אינו מקרי, לפני למעלה מעשור הוא ניהל את השוק דובר הרוסית עבור חברת Wix הישראלית, שם למד מקרוב על התרבות העסקית הייחודית בארץ.

"ישראל היא מקום מאוד מיוחד במונחים של עשיית עסקים", הוא מתאר. "אנשים כאן לא אוהבים זרים או פנים חדשות, הם מעדיפים לעשות עסקים עם מי שהם מכירים – מי ששירת איתם בצבא, למד איתם בבית הספר או התחתן עם קרובי משפחה שלהם. ידעתי מההתחלה שבלי ליצור משהו שממוקד בקהילה ומערב אותה, לא תהיה לנו הצלחה כאן".

התוצאה היא "אקסולה קלאב", מועדון אקסלוסיבי שהוקם בתל אביב, סוג של "האב" (Hub) מקומי, שיהיה מקום מפגש קבוע עבור מפתחי אינדי וחברות גיימינג, שמאפשר להם ליצור קשרים, לערוך בדיקות משחקים (Play-tests) ולשתף פעולה באופן יומיומי, מבלי להמתין לכנסים שנתיים רשמיים.

ישראל מוכרת בעולם כמעצמת פינטק, סייבר וחדשנות, תולדה של פיתוחים שמקורם לרוב בפעילות ביטחונית וצבאיים. אחת המטרות של המועדון החדש הוא להציג לעולם את הפנים המשחקיות של ישראל. כך לדוגמא, שרמן מספר על חבר מועדון שפיתח סימולטור יריות עבור צה"ל המדמה את מפת עזה ומנתח התנהגות חיילים – טכנולוגיה שבאמצעותה כבר אומנו כ-3,000 לוחמים.

"חברות משחקים בישראל פחות מפורסמות בזכות רעיונות המשחק עצמם, אלא בעיקר בזכות מאמצי שיווק, גיוס משתמשים (User acquisition) ומוניטיזציה", טוען שרמן.

"החברות הישראליות מתמקדות קודם כל בכסף, והן יודעות לעשות את זה בצורה יעילה מאוד. הן יודעות איך לקנות קהל בדרך הזולה ביותר ואיך לגרום לאנשים לשלם בתוך המשחק כמה שיותר. כנראה שלא תמצא רעיון מקורי למשחק בקרב המפתחים האלה כרגע, אבל אתה יכול להיות בטוח שהם ירוויחו כסף".

לדבריו, כדי לפרוץ באמת אל קדמת הבמה העולמית, התעשייה המקומית זקוקה לשינוי דיסקט: "התעשייה זקוקה לסיפורי הצלחה. ברגע שיהיה מקרה בוחן מוצלח מאוד, אנשים ינסו לשחזר אותו. ישראל צריכה לפתח את ה-'Angry Birds' שלה – דמות מוכרת ומפורסמת בעולם שתפרוץ דרך סיפור או מכניקה ייחודית ותתפוס את הדמיון של כולם". פוטנציאל כזה הוא מזהה דווקא אצל מפתחי האינדי ובבתי הספר לעיצוב בארץ, שמציגים בשנים האחרונות רעיונות עמוקים ומעוררי מחשבה.

עידן ה-AI וחברות של איש אחד

כשנשאל שרמן על היכולת של חברות ישראליות להיכנס לשוק משחקי ה-AAA (כותרים גדולים ויקרים הדורשים שנות פיתוח רבות), הוא מפתיע ומסמן את הבינה המלאכותית כמשנה משחק: "כיום הדברים שונים מכפי שהיו לפני שנתיים. אנחנו נכנסים לעידן ה-AI שבו תהליכים רבים מפושטים, וזה מוזיל ומזרז את מחיר היצירה".

למרות הניואנסים המשפטיים וחששות התעשייה מפני הפרת זכויות יוצרים ומחזור תכנים – שהובילו לא פעם לסנקציות או ביטול פרסים – שרמן בטוח שהמגמה בלתי הפיכה: "אי אפשר למנוע מזה להיכנס לתעשייה, זה בלתי עציר. כולם משתמשים בזה כבר עכשיו. משחקי ענק לא ישתמשו ב-AI כדי לייצר את התמונה הסופית או התוכן עצמו, אלא כדי לייצר מיקומים, מפות או לקצר אלפי שעות הקלטת אודיו".

השינוי המשמעותי ביותר, לדעתו, הוא עלייתן של "חברות של אדם אחד". "אתה כבר לא צריך לבנות צוות שלם כדי ליצור משהו. ה-AI לא ייצר רעיון בשבילך – אין לו דמיון, וטוב שכך – אבל הוא יעזור לך לפתח את הרעיון שלך ולהביא אותו לצורה ממשית. כיום, כל מה שאתה צריך זה רק דמיון ורעיון טוב".