Meta, החברה האם של פייסבוק ווואטספ, הודיעה כי תרחיב את קמפוס Hyperion בלואיזיאנה, כך שיכלול כושר המחשוב שלו ל-5 ג'יגה-ואט, והיקף ההשקעה הכולל באזור צפוי לעבור את רף 50 מיליארד הדולר. כאשר הפרויקט הוצג לראשונה בדצמבר 2024, דובר על השקעה של כ-10 מיליארד דולר בלבד.
במקביל, מטא התחייבה לסייע במימון ייצור סולארי חדש, מערכות אגירה, שדרוגי ייצור גרעיני ויותר מ-350 ק"מ של קווי הולכה. החברה מתכננת גם להשקיע יותר ממיליארד דולר בכבישים ובמערכות מים ושפכים.
"השאלה המרכזית היא מי משלם על התשתיות", מסביר דר. "בלואיזיאנה מטא מממנת חלק ניכר מהמערכת שנדרשת עבורה. בניו יורק רוצים לוודא שהציבור לא יידרש לסבסד את הפרויקטים".
לדבריו, ישראל קרובה כיום יותר למצבה של ניו יורק מאשר לזה של לואיזיאנה. "כפי שהתברר לאחרונה, מגבלות הרשת והתשתיות כבר מקשות על הקמת מרכזי נתונים חדשים, אך המדינה עדיין אינה מציעה פתרון מערכתי, ובלעדיו המחסור בתשתיות עלול להפוך את ישראל ממוקד טכנולוגי מוביל למדינה שמתקשה לספק את התשתית הפיזית הנדרשת לכלכלה הדיגיטלית".
דר מציין שהפתרון צריך לכלול שתי תוכניות משמעותיות: הראשונה היא קידום מהיר של תוכנית מתאר כוללת לתחום מרכזי הנתונים ותשתיות המחשוב, תוכנית שתוגדר כפרויקט לאומי ותחבר בין אנרגיה, מים, קישוריות, הגנת סייבר ואבטחה פיזית. והשניה היא תכנון מחדש של רשת החשמל בישראל, שנבנתה ברובה לפני עשרות שנים, לא תוכננה לצורכי החשמל העצומים של תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית.
עבור המשקיעים, דר סבור שהשינוי פותח שוק רחב בהרבה מהשקעה ישירה בחברות AI. הביקוש צפוי להגיע ליצרני חשמל, רשתות הולכה, מערכות אגירה, גנרטורים, קירור נוזלי, טיפול במים, ציוד חשמל וחברות הנדסה והקמה. "חלק מהחברות האלה נראות מסורתיות בהשוואה ליצרניות שבבים", הוא אומר. "אבל הן מחזיקות בידע, בכוח אדם, ברישיונות ובגישה ללקוחות, ואלה יכולות שקשה להרחיב במהירות".
לדבריו, גם מיקום ההשקעות ישתנה. אזורים שבהם קיימים הליכי רישוי ברורים, קרקע זמינה ויכולת להקים ייצור חשמל מקומי עשויים למשוך פרויקטים שבעבר היו מגיעים למרכזים הטכנולוגיים הגדולים.
"המרוץ ל-AI אינו רק מרוץ טכנולוגי", מסכם דר. "כל קמפוס חדש יוצר סביבו שוק שלם של חשמל, קירור, מים, אגירה והקמה. חלק גדול מהזדמנויות ההשקעה נמצא לא בתוך שרתי הדאטה סנטר, אלא בשוק התשתיות החדש שנבנה סביבם".
התרעות פיקוד העורף